בגדים חדשים או מכובסים בתשעת הימים

שאלה:

האם מותר ללבוש בתשעת הימים בגד חדש או מכובס?

תשובה:

המחבר פוסק כדין הגמרא אסור כיבוס ותספורת רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם הרמ”א סובר שהחל מי”ז בתמוז אסור בתספורת. ומר”ח אב בכיבוס.
אסור כיבוס כולל שני דינים:
א. אסור לכבס אפילו אפילו על מנת ללבוש אחרי תשעה באב.
ב. אסור ללבוש מגד מכובס, אפילו שכובס קודם ר”ח אב (או שבוע שחל בו תשעה באב למחבר).

כן פוסקים המחבר לשיטתו (שבוע שחל בו) והרמ”א לשיטתו (מר”ח מנחם אב) אסור ללבוש בגדים חדשים.
ומסביר המשנה ברורה, שמדובר שאין צורך בברכת שהחיינו, כגון שקנה וברך בקניה קודם לי”ז תמוז, או למקלים בשבתות שעד ר”ח אב. או דברים שאין מברכים עליהם שהחיינו כנעלים וכדומה, כי אחרת אסורה הלבישה של בגד חדש, מצד ברכת שהחיינו גם כן.
איסור כיבוס הוא בין בבגדים עליונים ובין בלבנים שלובשם על גופו, סדינים מגבות ומפות. אולם נהגו להקל לכבס בגדי קטנים דהיינו בגיל שנתיים עד שלוש שדרכם להתלכלך תמיד. וכשעושים כן אין להוסיף בגדים אחרים למכונה, וכן לא יכבס הרבה יחד ויעשו כן בצנעה.
אנחנו מוגדרים כמפונקים, שאנחנו רגילים להחליף בגדים יום יום מפאת הזיעה יש להכין קודם ר”ח אב (לאשכנזים) בגדים שלא יהיו מכובסים, על ידי לבישתם במשך זמן מסוים שיהא בו שימוש דיו, שלא יחשב הבגד כמכובס ויש שסברו שילבשם כשעה, ונראה שאפשר להקל בלבישתם כרבע שעה. (וכן כתב הש”ך בדיני אבל – ששעה אחת (ברמ”א) היינו זמן מה.)
ולעניין הלבנים והגרביים אף בזה, יש שהצריכו לבישה קודם ר”ח. אך נראה שאפשר יהיה להקל בזריקתם על הרצפה, כדי שיחשבו כמשומשים.
מי שלא הספיק להכין בגדים קודם ר”ח, יכול לעשות כן בשבת חזון. (אף שהרמ”א החמיר שלא להחליף בגד עליון לשבת זו, חוץ מהלבנים – אנו איננו נוהגים כן, ומחליפים בגדים לשבת זו כלכל שבת.) על ידי שילבש חולצה או לבנים וגרביים בערב, למחרת בערב יחליפם באחרים וכן אחר שנת הצהרים. וממילא יוצר לו מלאי בגדים שאינם מכובסים. ואין בדבר משום הכנה, כיון שנהנה מלבישת הבגדים בשבת.
(ומסברא נראה שהדבר נכון ללבנים, גרביים וחולצות שרגילים ללבוש בשבת לבן, או כל מה שנוהג אותו אדם.
אך בגד חול שאינו רגיל ללובשו בשבת,נראה הדבר בצורה ברורה כהכנה ליום חול, ולא שייך לומר שנהנה בשבת ממנו, שהרי כרגיל אינו לובשו בשבת.)

מהו זמן גמר אסור כיבוס?
בגמרא הובא שעיקר שרפת בהמ”ק הייתה בי’ באב, אך אי אפשר לגזור על הצבור יומיים צום.
ועל כן מביא המחבר המנהג הכשר לא לאכול בשר ולא לשתות יין גם בעשירי באב. אמנם הרמ”א מקל וסובר דדי להחמיר עד עשירי באב בחצות היום.
ונחלקו הפוסקים, האם חומרא זאת נוהגת גם בכבוס ותספורת. (ורחיצה למנהג הרמ”א.)
במשנה ברורה מסיק להחמיר גם בכבוס ותספורת וכן סבר החיד”א. אולם הרב עובדיה יוסף שליט”א סובר שהיכן שלא נהגו כן, יש לסמוך על פשט דברי המחבר והרמ”א, שמיד במוצאי תשעה באב מותר בכבוס ותספורת.
וכן נראה שסובר בעל ערוך השולחן, שלא הזכיר את כל החומרא אלא גבי בשר ויין.
ועל כן נראה, כשיש צורך גדול כגון שהכביסה מרובה, מחמת רבוי בגדים ויש צורך בבגדים מכובסים, להקל לכבס כבר במוצאי ט’ באב.

יה”ר שנזכה במהרה בימינו לבנין בהמ”ק ולביאת משיח צדקנו ויהיו כל דברינו אלה רק בגדר דרוש וקבל שכר.

מקורות: או”ח סימן תקנ”א, ג’, ז’, סימן תקנ”ח, משנה ברורה, ביאור הלכה וערוך השולחן, יחווה דעת ח”ה סימן מ”א.