בגדרי “מדבר שקר תרחק”

שאלה:

האם מותר לשקר, כדי להפתיע את חברו?

תשובה:

במסכת כלה רבתי מובאת מחלוקת ב”ש וב”ה מה אומרים לפני הכלה. ב”ש סוברים שאומרים כלה כמות שהיא, שהרי כתוב בתורה מדבר שקר תרחק ועל כן אין לשבחה במה שאין בה, וב”ה סוברים שאומרים כלה נאה וחסודה. ולשאלת ב”ש הרי זה שקר, עונים ב”ה, הרי מי שכבר קנה דבר אין אומרים לו שהחפץ שקנה אינו טוב, אלא משבחים את החפץ, וכן כאן את הכלה. ועוד הביאו שדבר זה למדים אף מהתורה, ששרה אמרה “ואדוני זקן” וה’ שינה מפני השלום, ואמר לאברהם ששרה אמרה “ואני זקנתי”. וכך מביא הריטב”א, כל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום מדבר שקר תרחק. ובספר יראים כתב ששקר שאינו בא לידי רעה לא הזהירה עליו תורה, וכהוכחה מביא דברי ב”ה לגבי כלה. וכך מביא גם בשו”ת אגרות משה דכל שהוא לכוונת שלום אין בו משום מדבר שקר תרחק. אם כן כל דבר שיש בו צורך לשלום וכד’ אין מדבר שקר תרחק (אלא אם כן הדבר נוגע לעדות או דיינים). אך אפילו אין איסור מהתורה, בלי סיבה אין לשקר. ויש להחזיק במידתו של יעקב “תתן אמת ליעקב”. אך אם מטרת השקר היא להפתיע קרוב או חבר כגון לצורך מסיבת הפתעה ליום הולדת, נראה שמותר, ויש כאן קירוב לבבות והגדלת השלום. אך מתיחה סתם שסופה צחוק, עדיף שלא לעשותה, ולפעמים אף אסור, כי עלולה היא להביא להלבנת פני הנמתח ולמריבה חס וחלילה.

סיכום:

במקום שרוצים להפתיע מישהו לשם שמחה ויודעים שהדבר יביא לשלום ואחוה, מותר לשקר. אך מתיחה כדי להרבות צחוק- יש להימנע כיון שעלולה לבוא לקטטה וריב, ואז אפשר שיעברו על “מדבר שקר תרחק”.