בענין רכב הפוגע ברכב אחר
שאלה:
1. מכונית שיצאה מסמטה צדדית שבקצה הסמטה יש תמרור של “האט” וכן “תן זכות קדימה” ונהג המכונית לא ציית לתמרורים ויצא במהירות לכביש הראשי. מכונית אחרת שנסעה בכביש הראשי פגעה במכונית שיצאה מהסמטה הצדדית. מה הדין?
2. מכונית שחנתה בסיבוב של כביש במקום האסור לחניה ועברה שם מכונית אחרת ופגעה במכונית החונה וגרמה לה נזק, האם יש לחייב את נהג הרכב הפוגע?
תשובה:
1. נהג המכונית הנוסע בכביש הראשי פטור מהנזק שנגרם למכונית שיצאה מהסמטה הצדדית כיון שנהג כדין וכן כחוק כחוקי המדינה.
2. וכן מכונית החונה שלא כחוק שניזוקה ממכונית אחרת, אין לחייב את נהג המכונית המזיקה כיון שהמכונית החונה חנתה שלא כחוק.
מקורות:
1. עיין בב”ק דף ל”ב ע”א: “דתניא איסי בן יהודה אומר רץ חייב מפני שהוא משונה, ומודה איסי בע”ש בין השמשות שהוא פטור מפני שרץ ברשות, א”ר יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה”.
וכך פסק השו”ע חו”מ (ס’ שע”ח סעיף ח’) היה אחד רץ ואחד מהלך והוזק המהלך ברץ חייב מפני שרץ שלא ברשות…”
וכעין זה כתב בספר פתחי חושן (הלכות נזיקין מאת הגאון הרב יעקב בלוי) (פרק א’ הערה ע”ט עמ’ ל’): “…ונראה דה”ה במכונית שנעצרה באופן פתאומי שלא לפי כללי התנועה, ומתוך כך נתקל בו זה שנסע מאחריו שלא היה יכול לעצור, העוצר חייב אף בנזקי כלים”.
ועיין שם (פ”ג, סוף הערה ה’, ע”מ ס”א): “וכן במכונית המופעלת ג”כ מכוח שרשרת כוחות בזה אחר זה, וכ”ש הוא, שהרי ע”י הלחיצה על דוושת הדלק הוא מפעיל את כל מערכת הכוחות, ואינו פוסק מכוחו הראשון, שנחשב ככוחו ממש. וע”פ דברי הפוסקים שבמעשה אדם גם כוח הנמשך מכוחו חשוב ככוחו, כגון המשך הסיבובים בגלגל כתוצאה מגלגול אדם…נראה שאף כשהפסיק ללחוץ על דוושת הדלק והמנוע ממשיך להפעיל ולהוליך את המכונית שחשוב ככוחו, וכל פגיעה של מכונית הנהוגה בידי אדם ה”ז ככוחו…”
ועיין בספר תחומין (כרך י”ט עמ’ 258) מאת הרב יועזר אריאל בנושא: חוקי התנועה ופיצויים על תאונות, סימן א’ “התוקף ההלכתי של חוקי התנועה”, וכן סימן ג’ “זכות קדימה בכביש”.
2. עיין במסכת בב”ק (דף כ”ז ע”ב): “אמרי דבי רב משמיה דרב בממלא רשות הרבים כולה חביות…אמר רב זביד משמיה דרבא הוא הדין דאפילו שבר…” ועיין בשו”ע חו”מ ס’ תי”ב סעיף ב’: “או שמילא כל הדרך כדים פטור על שבירתן…”
ועיין בספר פתחי חושן (הלכות נזיקין פרק ח’ סעיף י’, הרב יעקב בלוי) “המניח כלים ברשות הרבים במקום שיש לו רשות להניח, ונתקל בהם המהלך ושברם חייב אלא אם כן היה באפילה או שמילא הדרך כלים. ויש אומרים שאם מילא הדרך באופו שאי אפשר לעבור אפילו שברם בידים פטור”. ועיין שם בהערה כ”ח.
א”כ פה שמחנה את מכוניתו במקום סיבוב, וקשה לעבור בלי לפגוע בו, הרי דינו כממלא רשות הרבים בחביות.
ועיין עוד בגמרא שם (דף כ”ז ע”ב) בדין עביד איניש דינא לנפשיה”.
וכן בשו”ע חו”מ (חלק א’ סימן ד’) “בדיני עביד איניש דינא לנפשיה”.