ברכה על מרק ירקות

שאלה:

כיצד יש לברך על מרק ירקות ושקדי מרק?

תשובה:

לכאורה יש בשאלתנו שלוש ברכות: מזונות – על שקדי מרק, שהכל – על המרק, ובורא פרי האדמה – על הירקות.
אולם כאשר מדובר בתערובת, הדין משתנה, ובאים אנו לדין עיקר וטפל, שברכת העיקר פוטרת את ברכת הטפל.
העיקר – הוא המין העיקרי, והטפל – הוא המיעוט, אולם כאשר יש בתערובת אחד מחמשת מיני דגן, אזי הוא העיקר ואפילו אם הוא המיעוט (אלא אם כל תפקידו לדבק, ואז הוא טפל).
דעת החיי אדם היא, שככל שהמינים ניכרים ומובדלים זה מזה, אף שהם בתערובת, לא חל בהם דין עיקר וטפל. אם כך, חזרנו לכך שצריך לברך 3 ברכות, ואז יש לדון איזו ברכה קודמת.
אולם דעת הפרי מגדים והמשנה ברורה היא, שאף כאשר כל מין ניכר בפני עצמו, כיון שנאכלים יחד נקראים תערובת, וכיון ש’ספק ברכות להקל’, מסיק המשנה ברורה שיש לברך בורא מזונות בלבד.
הרוצה לחוש לדעת החיי אדם, ימעך את הירקות עם השקדים ויאכלם יחד.

לסיכום:

אם אוכלים את הירקות בפני עצמם ואת השקדים בפני עצמם, יש לברך גם מזונות, וגם בורא פרי האדמה.
אם אוכלים את מרק הירקות והשקדים בבית אחת, (כאמור: רק כשהירקות חתוכים דק) מברכים רק בורא מיני מזונות, ופוטרים את המרק והירקות.
כמובן, שבתוך סעודה שנטלו לפניה ידיים אין צורך כלל לברך על המרק.
“ויאכלו ענוים וישבעו”…

מקורות: שו”ע או”ח סימן ר”ח, ומ”ב סק”ז שם. סעיף ז’ שם, סימן רי”ב סעיף א’, מ”ב וביה”ל ד”ה “אם העיקר”. ערוך השולחן סימן רי”ב סק”ב.