ברכות התורה

בגמרא ברכות:
“מניין לברכת התורה מלפניה מן התורה דכתיב כי שם ה’ אקרא הבו גודל לאלוקינו”

ופרש רש”י כאשר שם ה’ אקרא בברכה אתם הבו גודל לאלוקינו באמן.
וברכה אחריה למדנו מברכת המזון.
לאור זאת זה פסק הרמב”ן שברכת התורה היא מהתורה. וכמוהו פסקו רבים ותמהו על הרמב”ם שלא מנה מצוה זו בספר המצוות, והסבירו שסבר שהיא מדרבנן.
אולם בערוך השולחן סובר שאף לרמב”ם ברכת התורה הינה מדאורייתא, אלא שהיא כלולה במצוות תלמוד תורה ולכן הרמב”ם לא מנאה בפני עצמה.
ויש להבין מהי הברכה “לאחריה” ביחס לברכות התורה:
א. אין אנו מברכים ברכה זו.
ב. הרי מחויבים בלימוד תורה ביום ובלילה כפי יכולתו, אם כן, מה שייך ברכה אחריה.

אמנם בעליה לתורה ישנה ברכה לפניה ‘אשר בחר’ ולאחריה ‘אשר נתן’, אולם ברכות אלו מדרבנן הן ולא מהתורה.
מסביר בערוך השולחן, ברכת התורה שהיחיד מברך מורכבת משלוש ברכות:
1. “…וציונו לעסוק בדברי תורה”.
2. “והערב נא… המלמד תורה לעמו ישראל”.
3. “אשר בחר בנו.. נותן התורה”.

יש שהסבירו, ששלוש ברכות אלו הינן כנגד, מקרא, משנה וגמרא. ערוך השולחן סובר שברכת לעסוק היא לפניה, הערב נא זו תפילה שתהא מתיקות התורה בפינו ושנעסוק בה לשמה, ואשר בחר בנו זו הברכה שאחריה אלא שביחיד אין אחריה שהרי מחויב בלימוד יומם ולילה, ולכן קבעוה בתחילה.

כיון שברכת התורה, היא מהתורה:
מי שמסתפק אם ברך ברכות התורה או לאו, יחזור ויברך אך יברך רק ברכה אחת והיא “אשר בחר בנו”. וזה מג’ סיבות:
א. דעת הפרי חדש – שמהתורה די בברכה אחת.
ב. דעת ערוך השולחן- מהתורה ג’ ברכות הן, אך עדיף למעט בברכות.
ג. אחרונים – כיון שיש ספק אם היא מהתורה, יברך רק ברכה אחת.

וכל זה דוקא בנזכר (נסתפק) קודם ברכת ‘אהבה רבה’ (‘אהבת עולם’), אך אם כבר אמרה, פוטרתו ברכה זו מברכות התורה, שיש בה מעין ברכת התורה. וכל שכן אם הוא יום שקוראים בו בתורה, ישתדל לעלות לתורה ואז יברך.
אם ברך ברכות התורה והפסיק, ועסק בדברים אחרים, יש דעות שכיון שהסיח דעתו כשישוב ללמוד ישוב ויברך וכן נראה שסברו הטור והשו”ע.
אך המנהג אינו כן, ומסביר בערוך השולחן שכיון שחובה עליו ללמוד כל היום כשיכול אין שום דבר מהוה הפסק.
מי שהיה נעור כל הלילה, נחלקו הפוסקים בדבר:
ערוך השולחן פוסק שיש לברך בבוקר ברכות התורה כיון שעבר מעת לעת מזמן הברכה הקודמת, וכל יום ויום יש לברך מחדש.
אך במשנה ברורה פוסק כדעות שאין לחזור ולברך בכי ספק ברכות להקל, אלא ישמע ברכות מפי מי ששמע בלילה ויוציאנו בברכתו.
(כרגיל היום הולך הלילה כמו שנאמר “ויהי ערב ויהי בוקר” אך בעניין ברכת התורה הלילה הולך אחר היום ונראה שהסיבה כיון שנאמר “והגית בו יומם ולילה”.)

מקורות: ברכות כ. שו”ע סימן מ”ז, ערוך השולחן ומשנה ברורה.