ברכת התורה במקום מוטעה

שאלה:

עולה לתורה שבירך ולפני שהחל בעל הקורא לקרוא התברר כי הראו לו בטעות מקום אחר ולא את המקום בו צריך לקרוא. כיצד עליו לנהוג?

תשובה:

הבית יוסף הביא בעניין זה שתי דעות: יש אומרים שצריך לברך, ודומה הדבר למי שברך על פרי ולפני שאכל ממנו נפל הפרי, וכשמביאים לו פרי אחר עליו לברך שוב. ויש אומרים שאינו צריך לברך, כיוון שברכתו חלה על כל הכתוב בספר התורה.
בשו”ע הביא שתי דעות אלו בשם יש אומרים, וכיש אומרים השני הביא את דעת אלו שצריך לברך. על פי כללי הפסיקה בשו”ע, יש אומרים ויש אומרים הלכה כיש אומרים השני, ולענייננו עליו לברך שנית.
באחרונים הובאו דעות שונות. ועיקר פסקם כך הוא: אם הראוהו במקום אחר ממקום הקריאה, אך הוא חלק מהקריאה, אינו חוזר ומברך שהרי עתיד הוא לקרוא אף במקום זה ואם כן חלה הברכה על קריאתו. אמנם, יש שקיבלו דין זה דווקא כשהספר פתוח באותו מקום בו היה צריך להתחיל את הקריאה. וכן סובר המשנה ברורה.
ויש שסברו שמספיק שהמקום בו בירך הוא בתוך הסדרה אותה יקראו ואפילו שהמקום שממנו היה צריך להתחיל מוסתר וצריך לגלול כדי להגיע אליו. (כך משמע בערוך השולחן, שלא חלק בדבר). ואף המשנה ברורה סובר שהסומך על דעה זו ואינו מברך יש לו על מה לסמוך.
אך אם המקום בו הראוהו ובירך מוקדם למקום בו צריך לקרוא, אם כן בירך על מקום שלא צריך לקרוא בו כלל, וזה שוב דומה למברך על פרי שנפל. ואף בזה דעת הט”ז שאם הספר פתוח וגלוי, אף שבירך על מקום שהוא לפני מקום הקריאה לא יברך שנית כיוון שדעתו על כל המקום הפתוח.

לסיכום:

הטועה וברך על מקום שאינו המקום בו צריך היה להתחיל לקרוא:
א. אם מקום זה שבו בירך הוא אחר המקום בו היה צריך לקרוא. אם שני המקומות גלויים לפניו לא יברך שנית. ואף אם מקום התחלת הקריאה מכוסה וצריך לגלול חזרה אליו נראה שלא יברך ובפרט שספק ברכות להקל.
ב. אם מקום זה שבו בירך הוא קודם למקום בו צריך לקרוא או אף אחריו אך במקום בו לא יקראו בקריאת התורה עכשיו- צריך לחזור ולברך. אמנם אם בירך במקום שהוא לפני מקום הקריאה, אך מקום הקריאה גלוי לפניו נראה שלא יברך כי דעתו על מה שגלוי לפניו.

מקורות: שו”ע או”ח סימן ק”מ סעיף ג’, משנה ברורה, ערוך השולחן.