גרעיני אג’ו (או גוגו – גרעיני המשמש)

שאלה:

א. האם מותר לשחק באג’ו, של משמש מאוצר בית דין?
ב. האם מותר לשחק באג’ו בשבת, והאם יש הבדל אם הפרי נאכל קודם השבת או בשבת?

תשובה:

א. פירות שביעית, קדושים בקדושת שביעית, וחלים עליהם דינים מיוחדים בקניה, כיצד נאכלים, ומה עם שיריהם וקליפותיהם.
גרעיני פרי, שאינם ראויים לאכילת אדם ולא לאכילת בהמה, אין בהם קדושת שביעית כלל. גרעיני המשמש, אינם ראויים לאכילה כלל (רובם גם מרים בתוכם) ואין עליהם שיירי הפרי.
וכן אינם ראויים לאכילת בהמה (ואפילו אם ראויים כיוון שכיום אין מאכילים בהמות בהם, אין זה נקרא מאכל בהמה, על פי החזון איש ועוד אחרונים).
על כן אין בהם קדושת שביעית כלל.
אך יתרה מכן, אפילו הייתה בהם קדושת שביעית, היה איסור לזרקם לאיבוד בידים, אך משחק בהם אינו איבוד, ואולי אף השימוש היחיד כיום.

ב. גרעינים שפריים נאכל קודם השבת. כיוון שאינם ראויים לאכילה כלל גם לא לבהמות (וכנ”ל) ובפרט שאין בהמות מצויות בערינו, הרי אינם מאכל ואינם כלי ואם כן, הם מוקצה.
אלא שבמקרה שלנו מדובר שייחדום למשחק, ובזה באנו למחלוקת השולחן ערוך והרמ”א:
השו”ע פוסק: “אסור לשחק בשבת וביו”ט בכדור”. וברמ”א שם: “ויש מתירים ונהגו להקל”. בטעמם של האוסרים:
יש שאמרו שהכדור מטונף עפר, ועל כן אין לו שימוש ככיסוי כלים וכדומה. ועל פי זה בדבר משחק שראוי לכסות כלי, היה מותר לכאורה לשחק.
אך כיום איננו משתמשים בדברים אחרים לכיסוי, כיוון שיש לנו מכסים מיוחדים וכלים רבים. ולכן אין מודדים דבר אם הוא כלי או לאו, על ידי האפשרות אם ניתן לכסות בו צלוחית אם לאו. וממילא, כדורים ומשחקים אינם כלים.
טעם נוסף שהובא לאסור המשחק, משום זלזול בשבת ועיסוק בדברים בטלים. אולם אנו מתירים משחק בשבת, אם כי ראוי שלא לעסוק בו כל השבת וגם תלוי בגיל המשחק.
אך יש לדון במשחק שאינו כלי, כאג’ואים, האם עצם ייחודם למשחק די בו כדי שלא יהא מוקצה.
או שמא ייחוד למשחק אינו כלום, ואינו עושהו כלי.
ובזה נחלקו הפוסקים:
השו”ע וכן נוהגים הספרדים – ייחוד למשחק אינו מוציא מידי מוקצה. ולפי זה אסור לשחק באג’ו אך שהוכן למשחק קודם השבת.
אך לרמ”א והאשכנזים – ייחוד למשחק מוציא מידי מוקצה, וממילא יהא מותר לשחק באג’ו שהוכן למשחק קודם השבת.
אם פרי המשמש נאכל בשבת, גרעינו (האג’ו) אינו ראוי לאכילת אדם או בהמה, והרי הוא מוקצה (נולד) ואסור לשחק בו בשבת זו. (ולגבי השבת הבאה דינו כאמור למעלה).

לסיכום:

מצד שביעית, אין באג’ו קדושת שביעית, ואף שהמשמש הוא מאוצר בית דין, מותר לשחק באג’ו.
ומצד שבת, אג’ו שהוכן למשחק קודם השבת: לספרדים – אין לשחק בו בשבת ולאשכנזים – מותר לשחק בו בשבת. משמש שנאכל בשבת, אסור לשחק בו והרי הוא מוקצה.

מקורות: מדריך לצרכן לקראת השמיטה – מכון התורה והארץ, שו”ע או”ח סימן ש”ח סעיף מ”ד, כף החיים שם ס”ק רנ”ז.