דיני תשעת הימים
שאלה:
מהם הדינים המיוחדים לתשעת הימים?
תשובה:
מדין הגמרא יש להבחין בשלושה זמנים שונים מר”ח אב:
א. מר”ח עד תשעה באב.
ב. השבוע שחל בו תשעה באב.
ג. ערב תשעה באב.
מר”ח אב ממעטים בשמחה (ובהמשך נדון באיזו שמחה מדובר). בשבוע שחל בו תשעה באב, אסור בתספורת ובכיבוס, ובערב תשעה באב, דהיינו, סעודה המפסקת שלאחר הצום, אסור באכילת שני תבשילים, באכילת בשר ושתית יין.
אף בזמנים אלו מוצאים אנו הרחבת דיני האבלות במשך הדורות. נביא כאן את הדינים המיוחדים לזמנים אלו מעבר למנהגי האבלות של “שלושת השבועות”.
1. למעט בשמחה
הכוונה למעט בשמחה באופן כללי, ובפרט בעניינים הקשורים לחתן וכלה, כגון קניית צרכי חופה, רהיטים חדשים וכדומה.
כמו כן אסור בניין שמחה, כגון בית שאינו למגורים אלא לנוי, כמו כן, אסור לסייד ולצבוע את הבית. (אך הדבקת טפט מותרת).
2. איסור כביסה
למחבר, כמנהג הספרדים, האיסור בכביסה הוא דווקא בשבוע שחל בו תשעה באב. אך לרמ”א, כמנהג האשזכנזים, האיסור חל עוד מר”ח אב.
עצם האיסור הוא לכבס, וכן ללבוש בגדים מכובסים, ואסור להחליף מצעי מיטות ומפות שלחן.
אנו, שנחשבים כ”איסטניסים”, כיון שאנו רגילים להחליף בגדים בתדירות גבוהה, עלינו להכין מלאי של בגדים שלא יחשבו מכובסים עוד קודם ר”ח אב. על ידי כך שנלבש חולצות כל אחת למשך כחצי שעה, השימוש בהם יהיה מותר בזמן האיסור. נהגו להקל בכיבוס בגדי קטנים, שרגילים להתלכלך אך יעשו כן רק לצרכם ובצנעא. לכבוד שבת “חזון” נוהגים להחליף בגדים לכבוד שבת, כבכל שבת.
3. רחיצה
למחבר, כמנהג הספרדים, רחיצה בחמין אסורה כל השבוע שחל בו תשעה באב, אך נראה שבצונן מותר.
לרמ”א, אסורה רחיצה אפילו בצונן מר”ח אב.
אנו, ש”איסטניסים” אנחנו וכנ”ל, ורגילים ברחיצה מידי יום, אין ברחיצתנו רחיצת תענוג, ומי שרגיל להתרחץ בכל יום, או סובל בלא רחצה, מותר לרחוץ כהרגלו.
אמנם, מי שמסתפק ברחיצה בצונן או פושרים, עדיף, אך לכבוד שבת מותר אף בחמין.
4. תפירה וסריגה
אין לתפור או לסרוג מר”ח אב, ואפילו לא תיגמר מלאכתו, עצם ההתחלה שמחה היא. מאותה סיבה אין לסיים בזמן זה תפירה, אך מותר להמשיך במלאכה שהתחילה לפני ושתיגמר אחרי הימים הללו. תיקון בגד, תפירת כפתורים וכדומה, מותרת בימים אלה.
5. קניית דבר חדש
אין לקנות בגדים או נעליים חדשות, אף שאין שייכת ברכת “שהחיינו”, כגון בנעליים. קניית רהיטים מותרת, אך טוב להימנע מהבאתם הביתה כיון שיש בכך שמחה. מי שאין לו נעלי בד לט’ באב, מותר לקנותם ולחדשם בט’ באב.
6. אכילת בשר ושתיית יין
אסורה אכילת בשר על כל סוגיו וצורתו מר”ח אב, וכן שתיית יין על כל סוגיו. (ישנם המתירים בר”ח אב עצמו).
בסעודות מצוה, כברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת מותר באכילת בשר ושתיית יין, אך יש לשאול שאלת רב כיצד לנהוג בדיוק. בהבדלה, לדעת המחבר מותרת ההבדלה על יין, ולדעת הרמ”א לכתחילה אין לשתות מהיין, אלא יתנו לקטן שהגיע לחינוך אך אינו מבין את האבל על ירושלים. ניתן להבדיל על “שכר מדינה”, על בירה וכן על קפה, ויש אוסרים בקפה.
מקורות: שו”ע או”ח סימן תקנא, מ”ב, אגרות משה או”ח ח”ג סימן פב, יחוה דעת סימן ל”ט, תורת המועדים לר’ דוד יוסף.