הוצאת הספר הלא נכון מהארון
שאלה:
כאשר הוציאו ספר תורה מהארון נתגלה שבטעות הוציאו ספר שאינו גלול לפרשה, האם מותר להחזירו לארון, כדי לקחת את הספר שהוכן כבר לקריאת פרשת השבוע.
תשובה:
בגמרא מובא:
“אמר ריש לקיש אין מעבירין על המצוות”.
וברש”י – ‘אין מעבירין’:
“הפוגע במצוה לא יעבור ממנה ונפקא לן במכילתא משמרתם את המצוות, קרי ביה את המצות לא תמתין לה שתחמיץ ותישן.”
וכך נפסק בשו”ע לענין הנחת התפילין והטלית בשקית:
“אחר שלבש טלית מצויץ יניח תפילין, שמעלין בקודש, והמניחים כיס התפילין והטלית לתוך כיס אחת צריכים להזהר שלא יניחו כיס התפילין למעלה כדי שלא יפגע בהם תחלה ויצטרך להנחם קודם הטלית כדי שלא יעבור על המצוה”.
המשנה (ביומא ס”ח:) מתארת את קריאת התורה של כהן גדול ביום הכיפורים:
“וקורא אחרי מות ואך בעשור וגולל ספר תורה ומניחו בחיקו ואומר: יותר ממה שקראתי לפניכם כתוב כאן, ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה…”.
ובגמרא (ע.) מובא על כך:
“אמאי נגלול ונקרי, אמר רב הונא בריה דרב יהושע אמר רב ששת לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור מפני כבוד הציבור” וברש”י “מפני כבוד הציבור – שיהיו מצפין ודוממין לכך”.
וממשיכה הגמרא:
“וניתי אחרינא ונקרי רב הונא בר רב יהודה אמר משום פגמו של ראשון…”.
ומסיקה הגמרא אף שבר”ח טבת שחל להיות בשבת מוציאין שלושה ספרי תורה באחד קוראים, של שבת באחד של ר”ח ובאחד של חנוכה, ולא חוששים לפגם. כאשר שלושה קוראים בשלושה ספרים אין פגם. אך כאשר אחד קורא בשני ספרים יש פגם. רש”י – ‘פגמו’: “שלא יאמרו חסר הוא”. (ובגמרא סוטה מסביר “רש”י”: ‘שלא יאמרו מצא בו פסול’, ומסביר באגרות משה, שזו כוונתו ביומא ‘חסר הוא’.)
מצינו כאן שלשה צדדים לנידון שלנו, שני צדדים, לאסור החלפת הספר וסיבה אחת להחזיר ולקחת את המוכן לקריאה.
שני הצדדים לאסור:
א. אין מעבירין על המצוות, והרי כבר הוצא הספר מהארון, והחזרתו יש בה לכאורה משום העברה על המצוות.
ב. פגם, אם נחזיר הספר לארון, יש מקום לחשש שיחשבו שפגום הוא ועל כן החזירוהו.
ומב’ סיבות אלו, עדיף להשאר עם הספר שהוצא, ויצטרכו לגוללו למקום הקריאה.
אך מנגד ישנה סברא אחרת, שניתן להחזיר את הספר לארון והיא, כבוד הציבור, באם ימשיכו עם הספר שהוצא, ויצטרכו לגוללו למקום הקריאה הציבור מחכה דומם – ואין זה מכבודו. מה שאין כן באם יחזירו הספר המוצא ויקחו את הספר המוכן לקריאה.
באחרונים נחלקו בדבר, יש שאמרו שלא להחזיר הספר אלא לגוללו למקום הקריאה והם רוב האחרונים. אך יש שסברו שיש להחזירו, ולהוציא את הספר המוכן.
לסיכום:
באגרות משה מסיק, שכיון שיש סברא לכאן וסברא לכאן, עדיף שלא להחזיר את הספר אלא לגוללו למקום הקריאה. ולדעתו רוב הקהילות אינן מקפידות בזמננו. (הוא כותב על מקומו בארה”ב, אך נראה שגם אצלנו בארץ ישראל אין מקפידים). אך אם כבר הורה מישהו להחזיר הספר, כדי למנוע בזיון וקטטה, יחזירוהו ויוציאו ספר המוכן.
מקורות: יומא ל”ג. ע. שו”ע או”ח סימן כ”ה, אגרות משה