הכנת תה בשבת

שאלה:

האם אפשר להכין בשבת תה משקית חדשה בכלי שלישי?

תשובה:

הגמרא בשבת מביאה שכלי שני אינו מבשל.
אולם ביראים כתב:
“ואין בישול תלוי לא בכלי ראשון ולא בכלי שני, אך לפי הדבר המתבשל פעמים שהוא דבר המתבשל אף בכלי שני, ויש דבר קשה שאפילו בכלי ראשון אינו מתבשל, ויש דבר שמתבשל בכלי ראשון ולא בכלי שני”.

היוצא מדבריו, שאומנם כלי שני אינו מבשל אך ישנם דברים שהם ‘קלי הבישול’, דהיינו מתבשלים בקלות והם מתבשלים אף בכלי שני.
ובשו”ע הביא דברי הסובר שיש בישול אחר אפיה, ופת היא מקלי הבישול ולכן אסור ליתנה אפילו בכלי שני.
אומנם, הוא עצמו חולק, אך הדיון היה מצד בישול אחר אפיה. אולם בשקית תה שלא נתבשלה עדיין, ויש הרבה שסוברים שתה הוא מקלי הבישול לכאורה אף למחבר יהיה אסור.
דין כלי שלישי לא הוזכר בגמרא, ובפמ”ג התלבט לגבי קלי הבישול, מה דינם בכלי שלישי, ולבסוף הקל. וכמוהו סובר המשנ”ב.
ועל פי זה נוהגים רבים שלא להכין תמצית תה בערב שבת, ובשבת מעבירים מים חמים מהמחם לכוס ומשם לכוס נוספת (והיא כלי שלישי) ונותנים בה תיון שלא התבשל קודם.
אולם ביראים שהוא זה שהביא שבישול אינו קשור בדוקא לכלי ראשון או שני וישנם דברים קלי הבישול שמתבשלים אף שלא על גבי האש ולא רק בכלי ראשון וכלשונו:
“הלכך יזהר אדם שלא להכניס שום דבר בכלי שני ואף בכלי שלישי שהיד סולדת בו שאין אנו בקיאים בדברים רכים וקשים מיהו המתבשל בכ”ש ומי הוא שאינו מתבשל…”

הרי מפורש בדבריו שבקלי הבישול שייך בישול אפילו בכלי שלישי ולא כפמ”ג והמשנ”ב.
(אמנם מהם הדברים קלי הבישול נתון במחלוקת אך בתה סוברים רוב השיטות שהוא מקלי הבישול)
אף החזו”א סבר מדעתו שאף בכלי שלישי שהיד סולדת בו, יתבשלו קלי הבישול. אמנם כותב החזו”א שעל פי רוב כלי שלישי אין היד סולדת בו ועל כך הקלו להשתמש בו.

לסיכום:

הטוב ביותר להכין תמצית תה לפני השבת.
ואם אפשר לשומרה חמה (לאשכנזים מספיק שתהיה חמה קצת) עדיף ואז למזוג תמצית ואחר כך מים מהמחם ובכלי שני אין בישול אחר בישול, ובזה גם נמנעים מצובע.
ואם התמצית קרה, יש לתת קודם את המים ואחר כך את התמצית הקרה שבשלה כבר בע”ש (ולסמוך על כך שלהלכה אנו סוברים שאין צובע באוכלין).
אך הסומכים על רק שכלי שלישי אינו מבשל אף את קלי הבישול יש להם על מי לסמוך, ובפרט שכן נהגו רוב העולם.
מקורות: שבת מ”ב: יראים (איסורים שאינם עושים רע לבריות כי אם לשמים סימן רע”ב עמוד 268). שו”ע או”ח סימן שי”ח סעיף ה’ ומשנ”ב סקמ”ז. חזו”א שבת סימן נ”ב סק”ט.