הלל ביום העצמאות וירושלים

שאלה:

האם צריך ואפשר לקבוע אמירת הלל ביום העצמאות וביום ירושלים?

תשובה:

כאשר קורה נס ליחיד ולציבור עליהם להודות על הנס. בזה מודים אנו כי יש מנהיג לעולם, אין מקריות ומפיצים שם שמים ברבים.
מצינו שאפשר גם לקבוע יום טוב ביום שנעשה על נס וכך נהגו בקהילות השונות, ועל ידי יחידים במשך הדורות.
החתם סופר התנה זאת בכך שהנס יהיה ממיתה לחיים ולא בשאר צרות. החת”ס הסתמך על דברי הגמרא במגילה:
“מרדכי ואסתר דרשו קל וחומר: מעבדות לחירות אמרו שירה, ממיתה לחיים כל שכן”.

אולם כל זה כאשר נמצאים בגלות ואין נפדים מעבדות לחרות, אז צריך נס ממיתה לחיים.
אך ביום הכרזת המדינה בה גם נפדינו מעבדות לחירות וגם יש בדבר נס ממיתה לחיים. הניצחון על צבאות ערב שרצו לכלות את שארית הישוב בארץ ישראל, ובפרט אחר השואה האיומה בה הושמדו ששה מיליון יהודים הי”ד על ידי הגרמנים הנאצים ימ”ש, הנו בודאי פדיון והצלה.
אף במלחמת ששת הימים, בה היינו מאוימים על ידי צבאות מצרים, סוריה וירדן, נעשה נס הצלה ברור כל כך שאף הגדיל שם שמים בעולם.
הרבנות הראשית, בראשות הרה”ג הרב איסר יהודה אונטרמן זצ”ל והרה”ג הראשון לציון יצחק ניסים זצ”ל, קבעו יום זה כיום חג לזכר נס ההצלה ושחרור ירושלים מיד זרים.
אמירת הלל יש בה פרסום הנס וגם שיר ושבח לקב”ה, ועל כן קבעו בחנוכה אמירת הלל, ובפורים קריאת מגילה שהיא מקבילה לאמירת הלל.
חיוב זה, לדעת רבים הוא מהתורה וישנם הסוברים שהוא מדרבנן. אמנם יש שחלקו בדבר וסברו שאין כי בידינו לתקן כיום תקנות ועל כן קבעו הלל בלי ברכה.
אנו נוהגים כהוראת הרבנות הראשית: ביום העצמאות, אנו חוגגים הנס ואומרים הלל בלא ברכה ויש אומרים עם ברכה.
וביום ירושלים, אנו חוגגים את יום שחרור ירושלים אומרים הלל שלם עם ברכה.
לצערנו יש כאלו שלא זכו לראות את הניסים עשה הקב”ה ומסתכלים בשליליות או בלא אכפתיות על ימים אלו.
אך אנו רוצים להודות להלל ולשבח לקב”ה על ניסיו ונפלאותיו אשר עשה לנו.

מקורות: שו”ת קול מבשר ח”א סימן כ”א. יום העצמאות ויום ירושלים – עורך נחום רקובר. מסכת מגילה י”ד ע”ב.