השאלות בליל הסדר וחשיבותן

המשנה בפסחים דף קט”ז ע”א אומרת:
“מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו, ואם אין דעת בבן, אביו מלמדו מה נשתנה הלילה
הזה…”.

ובגמרא מובאת ברייתא שמשלימה:
“ת”ר חכם בנו שואלו ואם אינו חכם אשתו שואלתו, ואם לאו הוא שואל לעצמו, ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעים בהלכות הפסח שואלין זה לזה”.

רואים אנו כי ישנה חשיבות מיוחדת בשאלות בליל הסדר ולא רק לילדים שעבורם עושים כל מיני שינויים מתוכננים כדי שישאלו כחלוקת אגוזים, עקירת השלחן, שני טיבולים וכדומה.
המטרה אינה רק לעורר הילדים שלא ירדמו וישתתפו בספור יציאת מצרים, שהרי כדברי הברייתא, אם הבן לא שואל האשה שואלת או אפילו שואל האדם לעצמו.
ונראה שישנה כאן סיבה עמוקה יותר.
ההבדל הגדול שבין עבד לבין בן חורין, הוא באפשרות לשאול. העבד, כפוף לאדונו, חייב לציית בלא אפשרות התעניינות ושאלות. לעומתו בן-החורין, שואל מסתקרן רוצה להבין הכל.
עם ישראל שיצא משעבוד מצרים וכדברי הגמרא בפסחים קט”ז: “מתחיל בגנות… שמואל אמר עבדים היינו”. ובהגדה מתחילים ‘עבדים היינו’ ובסיום אותו קטע מדובר על: “ואפילו כלנו חכמים וכלנו נבונים… מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים…” אנו צריכים להתנהג כבני חורין שואלים ומסתקרנים. מצד שני לזכור כי ביציאת מצרים יצאנו משעבוד כעבדים אך קבלנו עלינו שעבוד למלך מלכי המלכים, ולואי ונדע כיצד לקבל זאת.