חילול שבת על ידי קטן

שאלה:

האם אפשר לקרב תינוק למפסק חשמל כדי שישחק בו וידליק או יכבה את האור, בשעת צורך לכך, בשבת?

תשובה:

קטן שאוכל נבילות או עושה איסור אחר כחלול שבת וכדומה, אין בית דין מצווים להפרישו, כל שעושה כן לצורך עצמו. ויש שסברו שבאסור תורה, כל אדם צריך למנוע מהקטן לעשותו.
אבל אביו שהוטל עליו חינוך בניו ובנותיו למצוות, צריך להפרישם מאסור. ואין הבדל אם האיסור הוא מהתורה או מדרבנן, בכל מקרה צריך האב למונעו מהאסור.
אך ישנו הבדל כאשר האב אינו עושה תפקידו, ואינו מונע מבנו הקטן לעבור איסור.
באיסור תורה – בית דין מוחין באב.
באיסור דרבנן – אין בית דין צריכים למחות באב.
כמו כן, ישנם מקרים שבאסור דרבנן אין צורך למנוע הקטן, אלא אף מותר לתת לו לכתחילה, כרחיצה ביום הכיפורים כאשר הוא צריך לכך.
כל זה בקטן בר חינוך, ותלוי בכל ילד וילדה לפי חריפות הבנתם, כאשר הם מבינים שיש שבת צריך להרגילו לשמוע קידשו, וכן בשאר מצוות עשה.
אך במצוות לא תעשה – כל שהוא בר הבנה, כשאומרים לו שדבר זה אסור באכילה, צריך האב לחנכו.
אמנם בקטן שאינו בר הבנה כלל, אין חובת חינוך אך על האב ואינו צריך למונעו כלל מעשיית איסור.
כל זה כאשר הקטן עושה האיסור מעצמו.
אך לתת לקטן לעבור איסור כלהאכילו איסור, ישנו איסור מהתורה לעשות כן אפילו בקטן שאינו בר הבנה כלל, ואפילו באיסורי דרבנן, אסור לתת לו, או להרגילו.
ישנן דעות בראשונים שסברו להקל, שכל שהקטן צריך לכך מותר לתת לו אפילו בידים לעבור איסור דרבנן. אמנם השו”ע לא פסק כדעות אלו.
אך יש שהקלו לסמוך על אלו המקילים, לתת לקטן איסור דרבנן לצורכו, ואז יכול אף הגדול להנות מכך. כמו לתת לו סידור במקום שאין עירוב (אך אין רשות הרבים מהתורה), כדי שישאנו לבית הכנסת, ואז יוכל הגדול להתפלל עמו ביחד.
וכל זה כאשר אין הקטן יודע שחפץ זה הוא של אביו, אך באם הוא יודע שהחפץ הוא של אביו, הרי הוא עושה זאת לצורך אביו, והדבר אסור. ואף לצורך אחר אם הוא מכירו ועושה עבורו איסור.
מכאן, שאסור לתת לקטן לעשות דבר איסור אפילו מדרבנן, אף בשעת צורך ואפילו בצורך מצווה, באם הוא עושה זאת לצורך אביו, או שכנו שמכירו.
אמנם בקטן שאינו בר דעת כלל להבין מהות שבת ואיסורים (כבן שנה), נראה שבשעת הצורך, אם הוא גדול, או לצורך מצווה יהיה מותר לתת לעבור איסור דרבנן, והרי הוא לא יבין שעושה כן לצורך אביו או אדם אחר.

לסיכום:

לעצם שאלתנו, יש לחלק.
קטן שמבין מהות שבת (נראה כבן שנתיים ומעלה) שאסור לעשות בה דברים מסוימים, אין להביאו סמוך למתג שישחק בו, כיוון שמבין הוא שכן רצון הוריו ועושה עבורם.
אך בקטן שאינו מבין כלל, נראה שבעת הצורך או מצווה, יהיה מותר אך כך באיסור דרבנן (ככבוי) ולא באיסור תורה (כהדלקה).

מקורות: שו”ע או”ח סימן שמ”ג. משנה ברורה בירור הלכה, סימן שס”ב סעיף ז’ ומ”ב. שמירת שבת כהלכתה פרק י”ח סעיף נ”ד.