חימום אוכל בשבת – חלק ב’
כפי שהזכרנו, מותר לחמם אוכל בשבת, אם הוא מבושל כל צורכו, בתנאי שיהיה יבש אפילו נתקרר לגמרי.
ובלח, לספרדים צריך שיהיה יד סולדת בו (45 מעלות) ובכלי בו התבשל.
לאשכנזים די בפושר שלא נתקרר לגמרי.
ולתימנים, אפילו נתקרר לגמרי.
עתה, עלינו לדון מה נחשב יבש ומה נחשב לח.
הבית יוסף הביא בשם רבינו ירוחם, בעניין איסור בישול אחר בישול, ש’תבשיל שיש בו רוב רוטב’, אסור לבשלו שוב. ומכאן שכל שרובו יבש נידון כיבש, וכן פסקו כמה פוסקים (מנחת כהן, כף החיים, יחוה דעת).
אך אחרים הקשו, דמה בכך שיש רוב יבש עדיין יש מיעוט של רוטב ואם כן במיעוט זה יהא בישול כדין לח שנתקרר.
וכן החמירו פוסקים אחרים (כשו”ע הרב (שהחמיר אפילו ביבש לגמרי אם יזוב ממנו רוטב, מה שאחרים לא החמירו) ובאור לציון).
ונראה שיש לחלק ולפסוק כך:
אם אין כוונתו רק לחמם את היבש אפילו יש בו מקצת רוטב נחשב כיבש, אמנם אם יש תבשיל שיש בו רוטב ויבש, כמרק עם אטריות אפילו רובו אטריות, כיוון שכוונת המחמם לחמם גם את הרוטב, שייך בזה בישול אחר בישול ונדון את היבש לחוד, ואת הרוטב לחוד, והרי זה כחימום לח שנתקרר.
תנאי נוסף, לעניין חימום אוכל מבושל בשבת.
אף שלהלכה וכן הוא במשנה, אין בישול אחר בישול במבושל כבר (לפחות בכל צורכו ויבש), מדרבנן אסור לשים שוב תבשיל על גבי האש בשבת וכדברי הרמב”ם שהבאנו: “המבשל על האור דבר שהיה מבושל כל צורכו… פטור”.
ופטור הכוונה, מותר מהתורה ואסור מדרבנן.
כמה טעמים נאמרו באיסור זה, והעיקר שבהם ‘מחזי כמבשל’ מי ששם אוכל על גבי האש בשבת, עלול לטעות ולחשוב שמותר גם לבשל, נראה כמו מבשל. ולכן אסור בשבת, לשים שוב את האוכל, על גבי האש.
אך אם האש גרופה או קטומה (בזמנם שהבישול היה על ידי גחלים. גרוף היינו הוצאתם מהתנור או הזזתם הצידה, וקטום כסויים בערב שבת שעל ידי כך אין חשש שיחתה בגחלים בשבת, כיוון שיש היכר על ידי הגריפה או הקטימה).
ישנם דיונים רבים מהו גרוף וקטום כיום.
בגרוף וקטום כזה, מותר בשבת להוריד תבשיל מבושל כל צרכו, כל שהוא בידו ועדיין חם ודעתו להחזירו, דהיינו, תנאי ‘חזרה’ (שאין דיוננו בהם) אך אסור לשים על אש אפילו גרופה וקטומה, דבר שלא היה עליה בשבת והורד על מנת להחזיר, אפילו עודו חם וכל שכן אם הוא צונן לגמרי אפילו הוא יבש.
אך כאשר ישנו היכר נוסף על גבי האש הגרופה או קטומה, מותר הדבר (כמובן על פי התנאים שהזכרנו לעניין ‘אין בישול אחר בישול’).
ונחלקו פוסקי דורנו לעניין פלטה של שבת או פח על הגז, כיצד לדונו.
ונראה שכיוון שאין דרך בני אדם לבשל על גבי אמצעים אלו במשך השבוע (ובפלטה עיקר שימושה לחימום) יש לפסוק כמקילים שאין כאן ‘מחזי כמבשל’.
ובמה שמותר לחמם בשבת, יהיה מותר לשים אותו ישירות על גבי הפלטה או הפח.
לסיכום:
תבשיל שהתבשל כל צורכו.
יבש (אפילו רק רובו ישבש, אם מתכוון רק ליבש), אפילו נתקרר לגמרי, מותר לחממו ולהניחו על גבי הפלטה או הפח בשבת לחימום אפילו יגיע לחום של 45 מעלות.
לח (אפילו רובו יבש, אם מתכוון גם ללח):
לספרדים – כל שאינו בכלי הראשון בו נתבשל, ובחום של לפחות 45 מעלות (אין יד סולדת בו) אסור לחממו.
לאשכנזים – כל שנתקרר לגמרי, אסור לחממו.
לתימנים – דינו כיבש.
מקורות: שו”ע הרב שי”ח סעיף י”א, שו”ת יחווה דעת ח”ב סימן מ”ד, וסימן מ”ה. אור לציון חלק ד’ פרק ל’ סעיף י”ג.