טעה בקריאת הלל

שאלה:

מי שטעה בחול המועד סוכות שצריך לגמור את הלל ואמר חצי הלל (ז”א שדילג על “לא לנו”, ו”אהבתי”) איך ישלים? האם יש הבדל בין סיים או נזכר באמצע?

תשובה:

אם נזכר באמצע יכול לחזור היכן שדילג וימשיך לפי הסדר. אך אם סיים ובירך צריך לחזור ולקרא את כל ההלל מתחילתו, בלי ברכה.

מקורות:

עיין מסכת מגילה דף י”ז ע”א: שדין הלל כמו דין ק”ש, שאם מדלג פסוק שצריך להשלים את הפסוקים לפי הסדר אך אם דילג פרק שלם ראוי להשלים לפי הסדר את ההלל מכיוון שאין לקרוא את ההלל למפרע כשם שאין לקרוא קריאת שמע לכתחילה. משנה, הקורא את המגילה למפרע לא יצא… גמ’ תנא, וכן בהלל…

השו”ע או”ח סימן תכ”ב סעיף ו’, מביא “הקורא הלל למפרע לא יצא”. וכתב שם המ”ב ס”ק כ”ו: “והאי למפרע לכאורה היינו דוקא בסדר הפסוקים. אבל אם הקדים פרשה לחברתה…כמה אחרונים מחמירים גבי הלל אפילו בפרשיות כיון שסמוכים הם זה לזה בתהילים וע”כ בודאי נכון להחמיר בזה ולחזור ולקרות, אכן אם יחזור ויברך יש לעיין בדבר…” ומביא שם באור הלכה ד”ה ‘למפרע’ בסוף הקטע “והנה למעשה בודאי יש להחמיר בכל גווני שקרא למפרע לחזור ולקרות כמו שכתב הב”י ומ”א, אבל לענין ברכה בודאי יש להיזהר שלא לחזור ולברך…”

ועיין בספר אנציקלופדיה תלמודית (כרך ט’ ערך ‘הלל’ עמ’ ת”ט): “הקורא את ההלל והשמיט בו פסוק אחד או אפילו תיבה אחת לא יחזור ויקרא את הפסוק בפני עצמו שהרי זה קורא למפרע, אלא מתחיל באותו פסוק וגומר עד הסוף. ולא פסוק בלבד אלא אפילו שקרא פרשיות שלמות למפרע שלא כסדרן לא יצא…וכן שנינו, הנכנס לבית הכנסת ומצאם שקראו חציה וגמר עמהם לא יתחיל ויקרא מראשה ועד אותו מקום אלא מתחיל מראש וגומר”.

ועיין בספר אשי ישראל (הלכות תפילה – הרב אברהם ישעיה פפויפר) פרק מ”א סעיף ל”ה: “צריך להזהר לקרוא את ההלל כסדר הפסוקים והפרקים…” ובסעיף ל”ו: “אם טעה ואמר חצי הלל כמו בראש חודש (דהיינו שדילג “לא לנו”, “ואהבתי”) יחזור ויאמר הלל שלם אך בלי ברכות”.

עיין שו”ת שבט הלוי ח”ז סימן ס”ב שכתב שהיות ו”לא לנו” ו”אהבתי” אינם פרקים מלאים, הרי לכאורה זה דומה כאילו דילג פסוקים וצריך לאומרם לפי הסדר ולא יצא ידי חובת אמירת הלל, אך מכיוון שבימי ראש חודש וחול המועד פסח מברכים על חצי ההלל נראה שיש מציאות שהלל כזה עם ברכה הרי זה דומה למה שאמרו חז”ל: “שיש בכלל מאה חמישים ואולי יצא ידי חובה. ולכן מסיק שיש לומר שנית את כל ההלל בלי ברכה.

ובספר שונה הלכות סימן תר”צ סעיף ו’ פסק: “שבימים שגומרים את ההלל אם הקדים הפסוקים (קרא למפרע) יחזור ויברך, אבל אם הקדים הפרשיות יחזור ויקרא ללא ברכה.
ועיין בספר רבבות אפרים ח”ד סימן ק”ה.