יין בברכת המזון

שאלה:

האם צריכים כוס של יין לברכת המזון?

תשובה:

בגמרא פסחים (קה’ ע”ב) מובאת בריתא:
“תניא הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים ואחר כך אומר הבדלה על הכוס, ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו עד לאחר ברכת המזון ומשלשלן כולן לאחריו”.
ומביאה הגמרא שלומדים מבריתא זו שמונה דברים ואחד מהם “שמע מינה ברכה טעונה כוס”.
בתוס’ שם הובאו דעות שונות האם גם יחיד צריך כוס לברכת המזון וכן דעת רשב”ם, ר’ יחיאל ומדרש שוחר טוב, וכן פסקו הרא”ש והטור, אך התוס’ הביאו שהעולם אינם נוהגים בכוס אלא בשלושה (בזמון) וכן יש כמה ראשונים שפסקו כן.
לעומתם, דעת הרי”ף הרמב”ם (ספ”ז מברכות) ועוד, שברכת המזון אינה צריכה כוס כלל.

בשולחן ערוך או”ח קפד’ סעיף א’ הביא שלשת הדעות הללו.
י”א – שברכת המזון צריכה כוס ביחיד.
י”א – שאינה צריכה כוס אלא בשלושה.
וי”א – שאינה צריכה כוס כלל.
והרמ”א מוסיף – ומ”מ מצוה מן המובחר לברך על הכוס.

הסיבה לברך ברכת המזון על כוס יין, שכן מצינו ברוב הברכות שתיקנום חז”ל תקנום לסדר הכוס שהוא דרך כבוד ושבח לקב”ה וכמו שנאמר “כוס ישועות אשא ובשם ה’ אקרא”.
ומביא המשנה ברורה שמנהג העולם להקל כדעה השלישית לא לחזר אחרי כוס, אך אם יש לו יין, מצווה מן המובחר לברך עליו.
וכן מביא בערוך השולחן – שהסיבה שאין מברכים על היין שאין היין מצוי אצלנו (כוונתו בזמנו ובמקומו בליטא)
מערוך השולחן נראה שכאשר יש יין מצוי, מצווה מן המובחר לברך על היין אפילו יחיד. ובזה מביא הרמ”א שיניח הכוס על השולחן אך לא ירימנה – עפ”י הקבלה.
אך המשנה ברורה כותב – שמנהג העולם שיחיד אינו מברך כלל ברכת המזון על היין ורק בשלושה שיש זימון, אם יש יין מצוי מצוה מן המובחר לזמן עליו.

יש שנהגו לברך על הכוס רק בשבתות וימים טובים. נראה שנהגו כך עפ”י ההכרעה שאין חובה בדבר, רק מצווה מן המובחר והדרו בכך רק בימים שאין טרודים במלאכתם.

לסכום:

מנהג העולם כיום, שאין מברכים ברכת המזון על היין לא יחיד ולא בזימון שלשה, ואפילו לא בעשרה. אמנם מצוה מן המובחר כאשר היין מצוי לזמן על היין. (אך יחידים לא נהגו כן אפילו למצווה מן המובחר) כאשר ישנה שמחה מיוחדת, כסיום ועוד, נוהגים לזמן על הכוס כל שישנם עשרה.

מקורות: פסחים קה’ ע”ב. תוד”ה “שמע מינה”, רמב”ם הלכות ברכות סוף פז’, שו”ע או”ח סימן קפד’ סעיף א’ וסוף סעיף ד’ ,משנה ברורה, ערוך השולחן, ילקוט יוסף ח”ג.