כריעה על גבי ברכיים

שאלה:

האם מותר לאדם לכרוע על הברכיים לצורך נקיון מרצפות הבית וכו’?

תשובה:

בכריעות וההשתחיויות בראש השנה וביוהכ”פ צריך לחקפיד שיהיה בד חוצץ בין הכורע לבין רצפת אבנים. אך שלא בזמן תפילה כגון ניקיון, אין איסור לשכב על רצפת אבנים בפישוט ידים ורגלים, אבל נהוג לחנך למנוע מדין חסידות כריעה על הברכיים. אשה שבזמן כריעה על ברכיה יראה בשרה תניח על ברכיה מטלית או בגד אחר לכסות את בשרה.

מקורות:

עיין בספר שופטים פ”ז פ”ה: “ויורד את העם אל המים ויאמר ה’ אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות”.

ועיין עוד בשו”ע או”ח סימן קל”א, סעיף ח’: “אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו כשמתפלל על הצבור אלא אם כן הוא בטוח שיענה כיהושע בן נון”. ומביא הרמ”א “וכן אסור לכל אדם ליפול על פניו בפשוט ידים ורגלים אפילו אין שם אבן משכית”.

וכתב המשנה ברורה ס”ק מ’: “אקדים הקדמה קצרה כדי שיתברר היטב והוא דהנה כתיב בתורה ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה דהיינו אפילו כשמשתחוה לשמים על אבן משכית או על רצפת אבנים דחדא מילתא היא וכתבו הפוסקים דאין אסור מן התורה כי אם כשיש תרתי לגריעותא דהיינו כמשתחווה בפישוט ידים ורגלים וגם על רצפת אבנים דוקא.

ועיין שם ברמ”א: “וכן יעשו ביום כיפור כשנופלין על פניהם אם יציעו שם עשבים כדי להפסיק בין הקרקע וכן נוהגין”.

ועיין עוד בערוך השולחן או”ח ח”א סימן קל”א סעיף י”ח: שתמה על שיטת הרמ”א שכתב שם “וזה שכתבו בפישוט ידים ורגלים אסור אפילו בלא אבן משכית כלומר אפילו רצפה שלא מאבנים, אין זה לא שיטת הרמב”ם ולא שיטת הרא”ש…ותמהני שחשש רבינו הרמ”א לזה…”

ועיין בכף החיים חלק ב’ סימן קל”א ס”ק קי”ב שהביא שיטת הריב”ש שכתב: “שאין לחוש לאבן משכית אפילו מדרבנן אלא כשפניו דביקות בארץ ואע”פ שאין בו פישוט ידים ורגלים…”

אך צ”ע שבספר מקראי קודש – הלכות יום הכיפורים (הרב משה הררי) (פרק י”א סעיף י’) “יש לפרוש על הרצפה שתחת לראשו מגבת וכדומה, כיון שאסור לכרוע ולהשתחוות במקום שהרצפה גלויה”.

וכתב שם בהגהות ס”ק כ’: “ומה שכתבנו שישימו המגבת דוקא תחת מקום הראש בעת הכריעה, זאת עפ”י דעת הב”י בשם הריב”ש. והסכים עם זאת הגר”א נבנצל שליט”א, ואמר שהוא משום שהעיקר שיהא מכוסה המקום שתחת פניו…”

וכן הביא בלוח לארץ ישראל (הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי) חודש תשרי “ומחוייבין לשטוח איזה דבר על הרצפה כנגד בפנים”.

משמע שבדברי האחרונים הללו, שבעיקר הקפידא היא שתהא חציצה בין הפנים לרצפה, ולא בין הרגלים לרצפה, וצ”ע.