נטילת ידיים לפני תפילה

שאלה:

האם יש צורך ליטול ידים, לפני התפילה?

תשובה:

כחלק מההכנות לתפילה יש צורך בידים נקיות.
אמנם אנו נוטלים ידים בקומנו בבוקר קודם תפילת שחרית, ונחלקו הראשונים האם אחר נטילת ידים כשהיה היסח הדעת דהיינו שלא שם אל ליבו שידיו נשארו נקיות מאז הנטילה, אף שלחילופין לא ידוע לו שנתלכלכו, יש צורך בנטילת ידים קודם התפילה או לאו.
הרמב”ם והראבי”ה חוששים להיסח הדעת וצריך נטילה נוספת, ולרמב”ם צריך אף ברכה מחדש.
לעומתם הר”ן סובר שכל שלא ידוע שידיו נתלכלכו אפשר לסמוך על נטילת ידיו לשחרית.
הבית יוסף וכן בשו”ע מכריע כדעת הרמב”ם והראבי”ה ופוסק:
“רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו, צריכים נטילה לתפילה אם יש לו מים אף על פי שאינו יודע להם שום לכלוך ולא יברך, ואם אין לו מים מזומנים אין צריך לחזור וליטול”.

הסיח דעת משמעותו שעבר זמן רב בין הנטילה לתפילה אפילו בתפילת שחרית וודאי שבין נטילה של בוקר למנחה.
החשש הוא שכיוון שעבר זמן רב, שמא נגע בידיו במקומות מכוסים או מטונפים בלא ששם לב לכך.
אמנם ללמוד תורה וברכות, אין חוששים כל שלא ידוע לו שנתלכלכו ידיו.

כשאין לו מים מזומנים לידו די לו בניקוי ידיו בכל דבר שמנקה קצת כחיכוך ידים בעץ או בקיר, שאם יש מעט לכלוך או זיעה על ידיו החיכוך יעבירם ממנו.
אך אם יודע שידיו נתלכלכו מאז הנטילה הקודמת וכל שכן שעשה צרכיו אפילו למנחה צריך לחזר אחר מים, אם לא יעבור זמן תפילה, כדין אדם שלא נטל ידיו בבוקר ואין לו מים במקומו, אם יש מים בכיוון שאליו הוא מתעתד ללכת עד מרחק 4 מיל, ואם מצדדיו או אחריו עד מרחק מיל אחד (לר’ חיים נאה, 960 מ’, לחזון איש 1,152 מ’), (בעניין זה של חיפוש אחר מים נדון בפעם אחרת).
האם יש צורך בנטילת ידים לתפילה, בפרטי הדינים של נטילת ידים לאוכל דהיינו, שלא המים פסולים לנטילה (כגון מים שעשו בהם מלאכה), ושיהיה בהם שיעור רביעית, ויהיו בכלי, ויבואו המים לידיו מכוח הנותן, נחלקו בדבר.
יש שסברו שכל פרטי נטילה של סעודה שייכים גם לנטילה של תפילה, ויש שסברו, דבנטילה זו אין צורך בכך, ודי בניקיון במים, נטל ידיו לסעודה ומיד אחריה מתפלל וכיוון גם לתפילה אינו צריך ליטול שנית.
סיבת דין זה, כיוון שעומדים אנו בתפילה לפני הקב”ה כאדם העומד לפני מלך, ולכן חוששים יותר שמא אין ידיו נקיות.

לסיכום:

אף מי שנטל ידיו שחרית ולא ידוע לו שנתלכלכו, כל שעבר זמן רב בין הנטילה לתפילת שחרית, צריך לחזור וליטול ידיו לתפילה.
וכל שכן לתפילת מנחה, ואם לא עובר זמן רב אינו נוטל לערבית, אך אף בזה אם יעבור זמן רב ישוב ויחזור ליטול ידיו לערבית.
לכתחילה יש להיזהר בנטילה זו בכל פרטי הנטילה כמו לנטילה לסעודה.
אך באם אין לו כלי או אפשרות ליתן מים בעצמו על ידיו (כזרם מים שזורם מהברז בלי אפשרות סגירה ופתיחה) די בכך לניקיון. אין לו מים, די בניקיון בחיכוך בקיר או עץ.
אולם כל שיודע שידיו נתלכלכו צריך מים בדווקא ואף לטרוח להשיגם אם לא יעבור זמן תפילה.

מקורות: טור ב”י שו”ע או”ח סימן צ”ב, רל”ג, משנה ברורה, ערוך השולחן.