סדר ברכת הפירות
שאלה:
נוהגים לאכול בט”ו בשבט מפרי העץ והאדמה, כיצד יש לברך על צלחת הפירות הכוללת תמרים, צימוקים, שזיפים ובננה?
תשובה:
בברכות (מ:) אומרת המשנה:
“היו לפניו מינין הרבה, ר’ יהודה אומר אם יש ביניהן מין שבעה עליו הוא מברך, וחכמים אומרים מברך על איזה מהן שירצה”.
ובגמרא (שם מ”א.) מובאת דעת עולא, שמחלוקת ר’ יהודה וחכמים, היא דווקא כאשר הברכה של המינין שלפניו שווה, עץ או אדמה, שאז נחלקו מה עדיף, שבעת המינים קודם או החביב (איזה מהן שירצה) קודם. אך כאשר ישנם לפניו מינים שונים שחלקם ברכתם בורא פרי העץ וחלקם בורא פרי האדמה, לדברי הכל הרי צריך לברך גם בורא פרי העץ וגם בורא פרי האדמה, יברך כרצונו ברכה אחת ואחר כך שניה, ואין סדר ביניהן.
לאחר מכן מביאה הגמרא דעה שסוברת שאף באין ברכותיהם שוות נחלקו, שלר’ יהודה שבעת המינים עדיף, ולחכמים החביב עדיף.
וכאשר המינים שלפניו כולם משבעת המינים, אומרת הגמרא לדעה אחת שגם כן יש סדר, ויברך על הקרוב ל”ארץ” תחילה, והקרוב לארץ השני, קודם למרוחק מארץ הראשון.
ולכן הסדר בשבעת המינים הוא: חיטה, שעורה, זית, תמר, גפן, תאנה ורימון.
בפוסקים נחלקו בדבר.
הרמב”ם פסק כחכמים שחביב עדיף, והסביר חביב מה שרוצה בו עכשיו, ובין בדין ברכה על מין אחד שיפטור כל הפירות בעלי אותה ברכה, ובין בדין קדימה בין הברכות השונות, בורא פרי האדמה, בורא פרי העץ ושהכל, החביב קודם.
אמנם כאשר כולם חביבים, שבעת המינים קודמים, וכפי הסדר שבהם.
דעת רוב הפוסקים אינה כרמב”ם, אלא הלכה כר’ יהודה, שבעת המינים קודם לחביב, ורק כשאין משבעת המינים אז החביב קודם. וכאשר אין ברכותיהם שוות, נחלקו האם עדיין החביב קודם או שמא, במקרה זה אין סדר כלל ומה שירצה יקדים, בין עץ לאדמה, אמנם עץ ואדמה קודמים בכל מקרה לשהכל.
השו”ע או”ח רי”א סעיף א’ מביא דעת רוב הפוסקים, בברכותיהם שוות – שבעת המינים קודם לחביב, וכשאין ברכותיהם שוות – אין סדר כלל, ויש אומרים שהחביב קודם.
וחביב הכוונה מה שכרגיל חביב עליו, אפילו עכשיו רוצה במין אחר. אף במינים שונים, אין סדר בין אדמה לעץ, אך בתוך עץ או אדמה, החביב קודם.
בסעיף ב’ מביא השו”ע את דעת הרמב”ם: לעולם החביב (ולדעתו חביב, שרוצה בו עכשיו) קודם בין בברכותיהם שוות ובין אין ברכותיהם שוות, ורק כשאין לו עדיפות, שבעת המינים קודם.
לפי כללי הפסיקה בשו”ע, ההלכה כרוב הפוסקים.
אמנם באין ברכותיהם שוות, פוסק הגר”א כי”א,.שאף כאן החביב קודם שהיא דעת רוב הפוסקים.
דעת הט”ז, באיזה צורה שיברך יש לו על מי לסמוך: בברכותיהם שוות, אם יברך על שבעת המינים קודם כדעת רוב הפוסקים, ואם יברך על הפוסקים, יצא כדעת הרמב”ם.
ובאין ברכותיהם שוות, גם שם, מה שיעשה יש לו על מי לסמוך, אולם כאמור לכתחילה כדאי לפסוק כרוב הפוסקים.
לסיכום:
כאשר לפניו מינים שונים, לכתחילה יברך על הסוג החביב עליו כרגיל (אם עץ אם אדמה) ובו יברך על שבעת המינים קודם, וכשאין לו עדיפות, יברך תחילה עץ (ושבעת המינים קודם), ואחר כך אדמה.
ועל כן בשאלתנו. אם יש לו מין חביב כרגיל יברך עליו תחילה, ועל כן האוהב בננות יברך בורא פרי האדמה על הבננה, ואחר כך יברך בורא פרי העץ ובו מקדים שבעת המינים, ולכן יברך על התמרים ויפטור השאר, ואם אין לו עדיפות, יברך קודם בורא פרי העץ על התמרים ויפטור כל פירות האילן, ולבסוף בורא פרי האדמה על הבננה.