עמידה בעשרת הדברות

שאלה:

האם מותר והאם צריך לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות?

תשובה:

בגמרא בברכות מובא:
“וקורין עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע וכו'” א”ר יהודה אמר שמואל אל הגבולין בקשו לקרות כן אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינים…”.

ומפרש רש”י – מפני תרעומת המינים:
“שלא יאמר לעמי הארץ אין שאר תורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב”ה ושמעו מפיו בסיני”.

הרמב”ם בתשובה, נשאל על מנהג שנהגו לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות והשיב, שאותו רב שהנהיג לשבת הוא הצודק, וצריך למנוע המנהג לעמוד והסתמך על גמרא זו, שמפני תרעומת המינים בטלו קריאתן כל יום. ובפוסקי זמננו מוצאים אנו שנחלקו בדבר. המנהג הרווח בין האשכנזים וכן אצל חלק מקהילות ספרד, הוא לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות, בפרשת יתרו ובשבועות.
באגרות משה מביא שתי סיבות להצדקת המנהג:
א. הרי נוהגים לעמוד גם בזמן קריאת שירת הים (בפרשת בשלח, ובשביעי של פסח), אם כן רואים שבעמידה אין כדי לומר שרק זו התורה, כמו שאפשר לחשוב בעשרת הדברות. ועל כן העמידה היא סימן לכבוד, ולא יבואו מכך לטעות המינים.
ב. מהביטוי בגמרא לעניין אמירת קריאת עשרת הדברות כל יום: “בטלום”, רואים שבתחילה נהגו כך גם בגבולין (דהיינו בכל מקום ולא רק בבית המקדש) ולא חששו מטעות. אך אחר כך שראו שיש מקומות שבהם אנשים עמי הארץ טעו מפני המינים, בטלו קריאה זו. אך גבי עמידה שעיקרה כיון שניתנה התורה מפי הקב”ה בעצמו ואחר היטהרויות מיוחדות. כל שלא אירע שהוטעו ע”י המינים, אין לדמות דבר לדבר ואין לחוש.

וכן מביא הציץ אליעזר. שהמנהג לעמוד בעשרת הדברות, כיון שכך ניתנה תורה בסיני וכל ישראל עמדו בתחתית ההר. וכיון שהסיבה לעמידה ברורה כל כך וידועה, אין מקום לחוש לכך שיטעום המינים לומר שרק עשרת הדברות הן התורה. רק גבי הקריאה לקרוא כל יום דווקא בעשרת הדברות. יש מקום לטעות המינים. כן מעלה בציץ אליעזר דיון, בדבר תקיפותה להלכה של תשובת הרמב”ם הזו שלא הוזכר דבר ממנה ביד החזקה ובעוד פוסקים. ומסיק לחזק המנהג לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות. יתר על כן. הן באגרות משה והן בציץ אליעזר סוברים שבמקום שהמנהג לעמוד אסור ליחידים לשבת כדי שלא יראה כאילו הם מזלזלים ח”ו, ומסיים בציץ אליעזר “וכל המכבד את התורה, גופו מכובד על הבריות”.
לעומתם, הגר”ע יוסף ביחוה דעת סובר אחרת. אחר הביאו את הדעות השונות, מסכם שיש לנהוג כתשובת הרמב”ם ועל כן אין לנהוג לעמוד בעשרת הדברות, שהרי יושבים כל הקריאה וקמים רק לעשרת הדברות, ויש מקום לטעות המינים. ואף אם נהגו אחרת סובר היחוה דעת שצריך למחות בעומד עפ”י תשובת הרמב”ם ובפרט במקום שתלמידי חכמים יושבים בקריאת עשרת הדברות, אין לעמוד והעומד הרי זה כיוהרא שמקפיד יותר מהתלמידי חכמים. אמנם הוא סובר שאם העולה או אביו או רבו, וממילא קמים לכבודו, יקום בתחילת הגברא וישאר כל הקריאה שכוללת בתורה את עשרת הדברות, ולא ניכר שקם רק בגלל קריאתם ובזה אין קפידה למי שירצה לנהוג כך.

לסיכום:

האשכנזים וחלק מהספרדים, נוהגים לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות, ואין להם לשנות מנהגם, ואף יחידים אסור להם לישב אלא יעשו כמנהג הציבור. וספרדים שאינם נוהגים לעמוד, לא יעמדו, אלא כיון שהמנהג לתת הקריאה לרב יעמדו לכבודו וישארו עומדים כל הגברא.

מקורות: ברכות י”ב. שו”ת הרמב”ם (פריימן), שו”ת ציץ אליעזר חלק י”ד סימן א’, שו”ת אגרות משה או”ח חלק ד’ סימן כ”ב. שו”ת יחוה דעת חלק א’ סימן כ”ט.