פניה לערכאות

פניה לערכאות לאחר דין תורה

הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט”א

שאלה

אדם שבבית הדין הרבני האזורי חתם על כתב בוררות והפסיד, פנה לביהמ”ש בבקשת ביטול פסק הדין בגין בג”ץ אמיר לוי, וטען שאין לבית הדין האזורי הסמכות לדון כבוררים.
הפניה לבית המשפט היתה ללא היתר.
הצד שכנגד הוזמן לבית המשפט, והגיע, אך לא טרחו לבקש היתר לכך.
בבית המשפט דרש הצד שכנגד שאם בית המשפט יבטל את פסק הדין קמא אזי הם תובעים לקיים זבל”א ע”פ דין תורה.
האם הצד שכנגד שזכה בדין תורה מתחייב במשהו בכך שלא ביקש היתר להופיע בפני ביהמ”ש, אם נאמר שאם הוא נהג שלא כהוגן הרי זה שקול כנגד צד א’ שביקש בערכאות לבטל פסק הדין של בית הדין האזורי.

תשובה

מה שדן כת”ר במי שתבעו בערכאות אם צריך רשות מבי”ד של ישראל ללכת ולהגן על עצמו מהתביעה, לענ”ד נראה פשוט שאין צריך רשות מבי”ד שהרי אנוס הוא ומה בידו לעשות? ופשוט שמותר לילך ולטעון ולהציל מידם. וק”ו במקום שכבר דנו בבי”ד של ישראל והתובע אינו רוצה לקיים ותובע בערכאות שבודאי מותר לילך ולטעון.