אופן המחאה על חילול שבת

שאלה:

כיצד עלי לנהוג למראה חרדים המוחים על חילול שבת, בצעקות גידופים, חסימת כבישים בגדרות פיחם וכדומה למחות ולעודדו לשתוק?

תשובה:

ראשית יש להדגיש כי כל חילול שבת, דבר נורא הוא ויש בו גדר של חילול שם שמים וכל מי שרואה חילול שבת, עליו להזדעזע להצטער ולבכות על עצם חילול השבת ועל כך שהוא רואה במו עיניו מעשה כזה. מצד שני, ידוע לנו כי רוב רובם של מחללי השבת היהודים הנם בגדר “תינוקות שנשבו” שהרי גידלום מתוך כפירה בדבר ה’ ומצוותיו ואינם יודעים כי עליהם להאמין בבורא עולם, לשמור מצוותיו ובתכן מצוות השבת על כל ערכה. כך שמעשיהם בגדר אונס לגביהם ואף שקיימת מצוות תוכחה: “הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא”, כבר אמרו חז”ל שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע.
ומביא הרמח”ל במסילת ישרים פרק כ’ במשקל החסידות כי העבודה הקשה שבחסידות היא לדעת מתי דבר טוב ומתי אינו טוב עוד. ויש פעמים שיצר הרע מרחק דברים טובים כאילו הם רעים, ומקרב בדברים רעים כאילו הם טובים והחסיד האמיתי צריך להיות:
א. ישר ולעשות נחת רוח לקב”ה.
ב. שיעיין בתוצאות מעשהו.
ג. וישליך יהבו על ה’ שיצליח דרכו.

וכותב הרמח”ל בלשון זו:
“והנה מה שצריך להבין הוא, כי אין לדון דברי חסידות על מראיהן הראשון, אלא צריך לעיין ולהתבונן עד היכן תולדות המעשה מגיעות כי לפעמים המעשה בתורת עצמו יראה טוב, ולפי שהתולדות רעות יתחייב להניחו ולא יעשה אותו חוטא ולא חסיד… הנה התורה ציוותה הוכח תוכיח את עמיתך, וכמה פעמים יכנס האדם להוכיח חוטאים במקום או זמן שאינם דבריו נשמעים, וגורם להם להתפרץ יותר ברשעים ולחלל שם השם ולהוסיף על חטאתם פשע, הנה בכיוצא בזה אינו מהחסידות אלא לשתוק וכך אמרו ז”ל כשם שמצווה לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע”.

מעבר לכך, צריך לדעת כיצד להוכיח, צעקות וגידופים ודאי שאין בהם תועלת בכדי למנוע חילול שבת וכבר כתב החזו”א כי אין היום מי שיודע לקבל תוכחה ואין מי שיודע להוכיח ועלינו להשיבם בעבותות אהבה.
לעצם מעשה החסימה:
יש בכך סכנה, במקרי חירום כשמהירות תנועה חשובה (ליולדת וכדומה) וכל עיכוב מביא לידי סכנה.
אמנם מצד שני, גם אלו מהחרדים המתנגדים בצורה זו של צעקות וכדומה הם בגדר תינוקות שנשבו, כי גם הם גדלו על ברכי טעות ולא תמיד מחו בידם ואף להוכיחם בדרכם בזמן ההתקהלות אין בה כדי למנוע את המעשה, אלא אדרבה דבר זה יוסיף לקטטות ולנאצות אף כלפי המוכיחים ככאלו שלהם לא אכפת מקדושת השבת וחוברים לחילולה על ידי החילונים.
כדאי בזמנים אחרים להידבר עם מנהיגי הציבור שרובם אינם מעודדים דרכי מחאה כאלו ולשכנעם לפעול נגד פעולות אלימות שאינן מוסיפות, ולפחות להישמר מלחסום את הכביש בצורה המסכנת חיי בני אדם.

לסיכום:

כאשר השבת מתחללת על ידי אחינו הטועים, והדבר גורר פעולות אלימות כנגדם, אין לעודד הדבר, וגם אין למחות ביד המוחים באותו זמן מכיוון שזה לא יביא תועלת.
אולם יש להזדעזע ולכאוב פנימה את כבוד השבת המתחלל.

מקורות: מסילת ישרים פרק ב’ משקל החסידות חזו”א י”ד סימן ב’ אות ט”ז.