ברכות הנהנין

נדון בברכת בורא פרי העץ.
כפי שהוזכר, ככל שהדבר עליו אנו מברכים מבורר יותר- ברכתו משתנה. ולכן פרי עץ שהוא אמנם חלק מהצומח כולו, אך כיוון שהוא מבורר יותר, משתנה ברכתו לבורא פרי העץ.
כבר הבאנו שההבחנה בין עץ (אילן) ושאר פירות האדמה, כל דבר שענפיו מתקיימים משנה לשנה ומוציאים פירות כל שנה- ברכתו בורא פרי העץ.
אולם קיימים עוד כמה תנאים כדי שהברכה תהא בורא פרי העץ:
1. שיגדל על אילן עד שיהא ראוי להיקרא פרי, ושיהיו ראויים לאכילה. כלומר, שיגדלו כל צרכם ויהיו ראויים לאכילה, לא מרים או חמוצים מדי.
2. שתהא אכילתו כדרך רוב בני האדם האוכלים אותו חי או מבושל. כלומר פרי שהדרך לאוכלו חי כתפוז, אם יבשלוהו תהא ברכתו שהכל. ואם דרכו להיאכל מבושל, כחבוש, אם יאכלהו חי תהא ברכתו שהכל.
מה שאמרנו שפרי שנאכל חי אם נתבשל ברכתו שהכל, כל זה דווקא כשהוא מתקלקל על ידי הבישול, או שאומנם הם נאכלים מבושלים, אך הם טובים יותר חיים. אך אם אין הבדל בין אכילתם חיים או מבושלים, אפילו אם לרוב נאכלים חיים, תהא ברכתם בורא פרי העץ אף כשהם מבושלים.
3. שהאכילה תהיה עיקר הפרי ולא דבר צדדי הגדל עימו. ונחלקו לגבי גרעיני הפרי שנאכלים לבדם אם הם ראויים לאכילה מה ברכתם, וכיוון שיש ספק בדבר יש לברך בורא פרי האדמה.
4. שיהא דבר שהאילן ניטע עבורו. כגון שקדים מתוקים בקטנותם כשהקליפה הירוקה ראויה לאכילה, ברכתה שהכל, כיוון שהאילן ניטע בעקרו עבור גרעין השקד.
5. אכילת הפרי ולא אכילת המיץ היוצא ממנו (ויש בדבר חילוק בין מיץ ורסק).
6. שתהא צורת הפרי קיימת ולא שיהא מתרסק ונימוח לגמרי.