הדלקת נרות חנוכה שלא בביתו

שאלה:

בן נשוי שבא לבית הוריו לשבת חנוכה, ובמוצאי שבת נוסע לביתו, אולם אינו יוצא עם צאת השבת אלא בשעה מאוחרת, או בן ישיבה שמגיע הביתה בשבת חנוכה, ומוצאי שבת חוזר לישיבה בשעה מאוחרת. היכן ידליקו נרות חנוכה?

תשובה:

תחילת נקדים בקצרה:
מצוות חנוכה: נר איש וביתו. כלומר, עיקר המצוה נאמרה על הבית, ומדליקים מעיקר התקנה מחוץ לבית כפרסום לבני רשות הרבים, ולכן מדליקים נרות עד שתכלה רגל מהשוק. ואחר זמן זה לשיטה אחת בגמרא אי אפשר להדליק, כי כבר עבר זמן ההדלקה, וכן פסק הרמב”ם. אמנם, יש החולקים וסוברים כדעה השניה בגמרא, ובדיעבד זמן ההדלקה הוא כל הלילה, וכן פסק בשו”ע. שלכתחילה יש להדליק דווקא בשיעור שעד שתכלה רגל מן השוק, אך בדיעבד זמנה כל הלילה.
בגמרא מובא, שבזמן הסכנה כאשר אסרו על היהודים להדליק נרות חנוכה, אין מדליקים ברשות הרבים, אלא על שולחנו, ודי בפרסום הנס לבני הבית. ועל זה אומרים התוספות, שבזמן שמדליקים בתוך הבית, אין צורך להיזהר להדליק משעה שתכלה רגל מהשוק, והביא הרמ”א דעתם, אך כתב שמכל מקום טוב להיזהר גם בזמן הזה, ובמשנה ברורה הסביר, כיוון שמדליקים בפתח הבית, יש קצת היכר לעוברים ושבים, ולפי זה למי שמדליק בתוך הבית – על שולחנו, שוב אין היכר לבני רשות הרבים, ואין עניין לשיטה זו להדליק עד זמן מסוים דווקא.
מהו זמן “שתכלה רגל מהשוק”?
ישנם רבים שטוענים שכיוון שהיום השתנו הזמנים, ומסתובבים ברחובות עד שעות מאוחרות, אף זמן ההדלקה צריך להיות עד שעה מאוחרת, וכמובן שזה משתנה בין עיר לכפר, ובעיר עצמה, בין מרכזה לפרבריה.
לעניין מקום ההדלקה למדליק בתוך ביתו, הרמ”א מביא, שמקום האוכל הוא העיקרי. ובמשנ”ב מביא שזה דווקא במתאכסן אצל חבירו, או בן אצל אביו. אך מי שישן בביתו, אך רק הוזמן לסעודה אצל חבירו, צריך להדליק בביתו.
ובמקרה זה נחלקו הדעות. יש שאמרו שבמקרה כזה ילך לביתו וידליק, ויש שאמרו שאשתו תדליק בבית, או שימנה שליח.
אך כיוון שהבאנו שזמן “עד שתכלה רגל מהשוק” הוא מאוחר כיום, עם עודנו חוזר לביתו בזמן שרבים ברחובות. או שמדליק בדרך כלל על שולחנו וכל הפרסום הוא רק לבני הבית. נראה שעדיף להדליק יחד עם כל בני הבית, דבר שיש בו חשיבות של שלום בית, וכל חינוך הילדים.
המתארח וישן אצל מארחו, הוריו וכדומה, הוא נחשב לפי הרבה פוסקים למי שביתו הוא בבית מארחיו, ועל כן כאשר הוא מגיע אליהם ידליק אצלם (מארחיו). אמנם כאשר הוא נמצא בביתו בזמן ההדלקה נראה שידליק בזמן, כיוון שעדיין לא נחשב ביתם כביתו.
אך כאשר הוא חוזר לביתו בתום האירוח אף שבזמן ההדלקה היה אצל מארחיו שאצלם שהה גם בלילה הקודם, נראה שהעיקר הוא ביתו הקבוע ששם ילון בו בלילה.
ועדי שידליק שם אם יגיע בזמן שרבים מהלכים ברחובות, כאשר הוא מדליק בפתח או בחלון הפונים לרשות הרבים, או אף אחר כך, אם הוא מדליק על שולחנו ובני ביתו עימו.

לסיכום:

נראה שהמתארח אצל הוריו לשבת, ובמוצ”ש חוזר לביתו או לישיבה, ידליק בביתו או בישיבה, אם הוא חוזר בזמן שעדין מהלכים רבים ברחוב, כל מקום ומקום לפי זמנו. באם הוא מדליק על השלחן בביתו, או בחדרו בישיבה. נשוי החוזר לביתו, ידליק עם אנשי ביתו. אך בבן ישיבה, אם לא יהיו עמו מחבריו בחדרו, עדיף במקרה זה שידליק בבית הוריו בזמן ההדלקה.

מקורות: שבת כ”א: שו”ע או”ח סימן תרע”ב ס”ב, מ”ב שם. סימן תרע”ז ס”א מ”ב שם, ביאור הלכה ד”ה “במקום שאוכל”. מקראי קודש על הלכות חנוכה (הרב הררי), שבות יצחק הלכות חנוכה (הרב דרזי).