הכשר למשחת שינים

שאלה:

האם צריך הכשר למשחת שינים?

תשובה:

שאלה זו נשאל הרב צבי פסח פרנק זצ”ל רבה של ירושלים והרי עיקר תשובתו.
בתורה כתוב: “לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה”
ונחלקו בדבר.
ר’ שמעון למד, נבלה הראויה לגר קרויה נבלה, ושאינה ראויה לגר אינה נבלה.
מכאן שאסור שנפגם מאכילת אדם אינו אסור מהתורה.
ר’ מאיר לעומתו סובר, דוקא בהמה כזו שכבר נפגמה קודם שנעשית נבלה כגון מוכת שחין בחייה, היא אינה קרויה ראויה לגר ואינה אסורה מהתורה.
אך אסור כנבלה כנבלה שכבר היה אסור, ואחר כך נפגם מאכילת אדם אסור מהתורה, עד שיפגם לגמרי אפילו לאכילת כלב.
חלק מהפוסקים פסקו כר’ שמעון, (כרשב”א והרא”ש) וחלק פסקו כר’ מאיר, (כרמב”ם על פי הנודע ביהודה).
אך גם לרמב”ם שפסק כר’ מאיר, נבלה שהסריחה ונפגמה מאכילת אדם אין באכילתה איסור תורה שהרי אין זו דרך אכילה, ומצד שני גם הפוסקים כר’ שמעון, הודו שמדרבנן אסור, אולם כאשר אסור שנפגם מאכילת אדם שכאמור אסור מדרבנן מתערב בהיתר.
אם הוא נפגם לגמרי עד שאינו ראוי לאכילת אדם, אפילו הוא הרוב וההיתר הוא המועט, אינו נאסר אפילו מדרבנן.
ואם נפגם רק קצת, אך עדיין ראוי לאכילת אדם בשעת הדחק, כל שהוא רוב עדיין אסור מדרבנן, אך אם הוא מיעוט אינו אוסר רוב ההיתר.
ואם כן, יש לכאורה מקום לבדוק בהרכב משחת השינים מהו, שמא יש איסור דלא נפגם מאכילת אדם לגמרי, ועדיין אסור מדרבנן,
אולם בנדון שלנו, הרי אין אוכלים את המשחה, רק טועמים בלא בליעה (יו”ד ק”ח סעיף ה’)
באיסור דרבנן יש רבים, המתירים (פתחי תשובה יו”ד צ”ח סק”א)
ואם שיש אוסרים אף טעימה באיסור דרבנן, על כל פנים באסור שנפגם, וגם אין בולעים אותו, מותר.
ושמעתי שמועה שבעל פה, שאף הרב משה פיינשטיין זצ”ל התיר שימוש במשחת שינים ללא הכשר לכתחילה.

מסקנה: מתור להשתמש במשחת שינים בלא הכשר.

מקורות: שו”ת הר צבי יורה דעה סימן צ”ה