לימוד תנ”ך ואמירת תהילים בלילה

שאלה:

האם אפשר ללמוד תורה שבכתב בלילה? והאם מותר לומר תהילים בלילה?

תשובה:

ראשית יש להדגיש חשיבות הלימוד בלילה. התורה מצווה “והגית בו יומם ולילה”, וברמב”ם כתב: “אף על פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה, אין אדם למד רוב חכמתו אלא בלילה…”

בבאר היטב מביא על פי האר”י ז”ל “אין לקרוא מקרא בלילה”.
ובטעם הדבר הובאו שני הסברים:
בשער הציון – “ונובע דבר זה ממה דאיתא במדרש שהיה הקב”ה לומד עם משה מקרא ביום ומשנה בלילה”.
בבן איש חי ע”פ החיד”א – דהמקרא בעשייה והלילה בחינת עשייה והכל הוא דינין ואין לעורר הדינין”.
הטעם הראשון הוא ע”פ המדרש, ובפשטות זהו רק עניין לכתחילה, יותר טוב אך אין איסור בדבר.
וכן מצינו בפמ”ג- שדן בעניין ברכת “המפיל”, שאם עניינה משום שמירה, אם כן היא קודמת ואח”כ יקרא קריאת שמע אך לפי לשון השו”ע “קורא ומברך”, נראה שקריאת שמע קודמת משום דברי תורה וסמוך לשכיבה ואח”כ “המפיל”.
וגם הביא שאף בלילה צריך לשלש לימודו, שליש מקרא שליש משנה ושליש גמרא הרי שלומדים בלילה במקרא.
אמנם לטעם השני – שהוא ע”פ הסוד, יש עניין שלא ללמוד מקרא בלילה.
אף אלו שאומרים שאין ללמוד מקרא בלילה ע”פ הסוד, סוברים שללמוד מקרא בליל שבת או יו”ט, אין איסור.

לגבי אמירת תהילים, המנהג לאומרם אחר חצות אף לבעלי הסוד אפילו בלילות החול.
והטעם כיון שהם שירות ותשבחות וכתוב “חצות לילה אקום להודות לך…”
ומי שלומד מקרא עם פרושים, אין בדבר בעיה, ואינו צריך ללמוד פסוק ופירושו כרש”י ועוד, אלא יכול ללמוד קטע במקרא ואח”כ מפרשיו.

מי שאינו יודע ללמוד אלא תורה שבכתב, מודים כולם שילמד מקרא אף בלילה.
אמנם בבן איש חי סובר – שאם יוכל אותו עם הארץ, לומר פרק “איזהו מקומן” או “פתיחת אליהו זכור לטוב” שהם מופיעים בסידור מנוקדים עדיף שיאמרם ויחזור כמה פעמים, מללמוד מקרא (וזה לשיטתו שאין ללמוד מקרא בלילה ע”פ הסוד.)

לסיכום:

יש להרבות לימוד בלילה., יש להעדיף ללמוד תורה שבע”פ ולא מקרא.
אפשר ללמוד מקרא לכל הדעות במקרים אלו: בלילי שבת ויו”ט, מקרא עם פרושים, אמירת תהילים אחר חצות, מי שאינו יודע ללמוד תורה שבע”פ.

מקורות: שער הציון או”ח סימן רל”ח סק”א. בן איש חי שנה א’ פקודי סק”ז. ערוך השולחן או”ח סימן רל”ח סק”א. כף החיים סימן רל”ז סק”ט.