נסיעה של רופא בשבת לבית החולים

שאלה:

רופא שגר בעיר מודיעין ומתמחה בבית חולים בירושלים, באותה התמחות חייבים הרופאים לבצע תורנות אחת או בליל שבת או בשבת בבוקר. בעיקרון הנהגים אינם יהודים, אך לעיתים רחוקות מגיעים ג”כ נהגים יהודים. האם הרופא יכול לנסוע בהסעה זו הן בהלוך והן בחזור?

תשובה:

יש כאן שתי בעיות:
1. בעיה של עשיית מלאכה ע”י נוכרי – ולצורך חולים שיש בהם סכנה מותר לחלל את השבת ע”י גוי. ואף לחזור מותר שלא ימנעו בעתיד לנסוע.
2. בעיה של איסור תחומין (מהעיר מודיעין לירושלים) – לנסוע לבית חולים מותר כי יש בזה צורך פקוח נפש, אבל לחזור בשבת אין להתיר מחמת איסור תחומין.

מקורות:

עיין במסכת יומא דף פ”ד ע”ב: “ואין עושין דברים הללו לא ע”י נוכרים ולא ע”י כותים אלא ע”י גדולי ישראל ואין אומרין יעשו דברים הללו לא ע”פ נשים…”

ועיין בר”ן (דף ע”ב בפי הרי”ף) שמביא בשם הרמב”ם שכתב “שאין עושין ע”י נשים וע”י עבדים כדי שלא תהא שבת קלה בעיניהם”.

ובשו”ע או”ח סימן שכ”ח סעיף י”ב, כתב המחבר “כשמחללין שבת על חולה שיש בו סכנה משתדלין שלא לעשות ע”י א”י וקטנות ונשים אלא ע”י ישראל גדולים ובני דעת”, וכתב ע”ז הרמ”א “וי”א דאם אפשר לעשות בלא דיחוי ובלא איחור ע”י שינוי, עושה ע”י שינוי. ואם אפשר לעשות ע”י א”י בלא איחור כלל, עושין ע”י א”י. וכן נוהגים”. וכתב ע”ז המ”ב ס”ק ל”ה: “הכל כמה דנוכל לעשות בהיתר, לא שבקי התירא ונעשה באיסור”.
ועיין בשו”ע או”ח סימן שכ”ט סעיף ט’: “כל היוצאים להציל חוזרים בכלי זיינם למקומם”, וכתב המ”ב ס”ק כ’: “כדי שלא להכשילם לעתיד לבוא שלא ירצו להציל עוד”.

ועיין במסכת עירובין (דף מ”ד ע”ב) במשנה ‘כל היוצאים להציל חוזרין למקומם’, וכתבה שם הגמ’ דף מ”ה ע”א: “התקין ר”ג הזקן שיש להן אלפים אמה לכל רוח ולא אלו בלבד אמרו אלא אפילו חכמה הבאה לילד והבא להציל מן הגייס ומן הנהר ומן המפולת ומן הדליקה הרי הן כאנשי העיר ויש להן אלפים אמה לכל רוח”.

וכתב השו”ע או”ח סימן ת”ז סעיפים א’, ג’: “מי שיצא חוץ לתחום ברשות כגון חכמה הבאה לילד וכיוצא בזה, יש לה אלפים אמה לכל רוח באותו מקום שהגיע לו…כל היוצאים להציל נפשות ישראל מיד עכו”ם…יש להם אלפים אמה לכל רוח ממקום שהצילו בו”.

עיין בשמירת שבת כהלכתה פל”ח סעיף י”ג: “מותר לרופא יהודי לנסוע בשבת בתוך העיר בכל כלי תחבורה המופעל ע”י נכרים ע”מ להגיע אל חולה יהודי אפי’ אין בו סכנה…וכשם שמותר לו לנסוע בתחבורה זו אל בית החולה כך מותר לו לחזור הביתה בדרך זו”.

ובפרק מ’ סעיף נ’ לגבי דינים כלליים הקשורים בנסיעה במכונית לצורך חולה שבסכנה”. בסעיפים ס”ז, ס”ט: “נהג שנסע בהיתר אל מחוץ לתחום לצורך חולה שיש בו סכנה וסיים את תפקידו, הרי הוא כבני אותה עיר אליה הגיע, ומותר לו ללכת אלפיים אמה מחוץ לישוב שאליו הגיע, אבל אסור לו לשוב במקומו…וכדינו של הנהג כך דינו של הרופא…”

ועיין בשו”ת ציץ אליעזר חלק י”א סימן ל”ט בענין “אם יש להתיר לרופא שנקרא בשבת לחולה שיש בו סכנה לאחר הטיפול לעבור על איסור דאוריתא בחזרתו משם כדי שלא להכשילו לעתיד לבוא”. ועיין בספר תחומין חלק א’ עמ’ 13 במה שכתב הגאון הרב משה פינשטיין זצ”ל בענין ‘היוצאין להציל בשבת מתי מותרין לחזור למקומן”.