סליחות בימים נוראים

שאלה:

מהן סליחות ומתי הן נאמרות?

תשובה:

סליחות הן התפילות בהן אנו מבקשים סליחה על חטאינו ויש שנקראו תפילה, בקשה, עתירה, ישועה, תחן, תחנון, תחינה.
בתחילה היו אומרים פסוקי מקרא מתאימים לבקשת סליחה, ויג’ מידות של חסד, שלימד הקב”ה את משה לאמרן בשעת בקשה כפרה. עם הדורות נוספו גם פיוטים שחוברו וקטעים נוספים.
עם הזמן קוצרו הפסוקים או הושמטו, ונשאר שלד קבוע של ה”סליחות” ושולבו הפיוטים.
מבנה הסליחות האשכנזי הנאמר לפני ראש השנה הוא:
אשרי, פסוקי רחמים והתעוררות – כל יום.
פיוט,יג מידות, פיוט, יג מידות (פיוט, יג מידות, באמירת סליחה ראשונה) פזמו,ן יג מידות, ושוב אמירת פסוקים, וידוי ותחנונים שהם קבועים כל יום.

חז”ל אמרו שבר”ח אלול עלה משה להר סיני לקבלת לוחות שניות שהן מציינות, את הסליחה והכפרה שנגמרים ביום הכיפורים שבו ירד משה על לוחות שניים.
ולכן מר”ח אלול מתחילים בתקיעת שופר, והתעוררות בכל החודש וכנרמז ע”י חכמי המוסר – אלול – “אני לדודי ודודי לי”.
מנהג הספרדים לומר סליחות כל חודש אלול.
אך מנהג האשכנזים אינו כן ומתחילים סליחות לפחות 4 ימים קודם ר”ה. כדי שיהא תשלום
לעשרת ימי תשובה שאי אפשר להתענות בהם והם שני ימי ר”ה, שבת תשובה וערב יום כיפור.
מכיון שרוצים להתחיל הסליחות ביום ראשון דוקא שהוא ראשון למעשה בראשית, אם חל ר”ה ביום חמישי – מתחילים הסליחות 4 ימים קודם דהינו יום ראשון. (או מוצאי שבת.)
ואם חל בשבת – מתחילים ביום ראשון, ששה ימים קודם לכן.
אך אם חל ר”ה בימים שני או שלישי, מתחילים ביום הראשון בשבוע שקודם לכן, כדי שיתחילו הסליחות ביום ראשון ולפחות 4 ימים קודם ר”ה.

סליחות – כמשמעותן וכפי שהבאנו הרי הם בקשת סליחה וכפרה מהקב”ה ומדקדקים למצוא שליח ציבור היותר גדול והגון בתורה ובמעשים שיאמר הסליחות.
ומכאן שחייבים להבין מה שאומרים, ומי שאומר הפיוטים ואינו מבין מה הוא אומר, מה התועלת באמירתן? וכן האומר פסוקים במהירות. ובלא שום הבנה וכוונה, כיצד נקרא זה מבקש סליחה?
וכבר אמר השו”ע לגבי תחנונים- “טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה”
אמנם מעיר המשנה ברורה, שודאי עדיף להאריך ולכוון.

לסיכום:

יש להשתדל מאוד, לומר הסליחות בנחת, מתוך הבנת הנאמר והכוונה בו, וכדאי ללמוד הפיוטים והבנתם, לפני אמירת הסליחות.
ויה”ר שתתקבלנה תפילותנו ותחנונינו ברצון.

מקורות: ראש השנה יז:, שוע’ אוח’ סי’ תקפא’ סעי’ א’, משנה ברורה, ערוך השולחן שם, שוע’ אוח’ סי’ א’ סעי’ ד’ ומשנה ברורה, סליחות – גולדשמיט + הקדמה.