ציצית בצעיף

שאלה:

האם צעיף שכנפותיו מרובעות חייב בציצית?

תשובה:

כתוב בתורה:
“ויאמר ה’ אל משה דבר אל בני יראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת”.

הרי שמצוות ציצית נאמרה על בגד שיש בו כנפות. ולמדו חז”ל שצריך שיהא בגד ויהיו בו ארבעה כנפות, וכן שיהיו שני כנפות לפנים ושנים לאחור ואז חייב בציצית כשלובשו. ומכאן דנו בראשונים – מדוע אין עושים ציצית בכל מיני בגדים שהיו רגילים ללבוש בלא ציצית?
ותירצו בחלקם: כיון שכל הכנפות הן מקדימה, על כן אין חיוב ציצית שהיא דווקא שתים קדימה ושתים אחורה, ובגד כזה ורק כזה חייב בציצית. כמו כן, דברו בפוסקים במפורש במטפחות של משי שקופלין ונושאין על הצואר, שפטורים מציצית אף שיש בהם ד’ כנפות, כיון שמשמש רק לצוואר ולא לגוף, בעוד שחיוב ציצית הוא רק בבגד שעוטפים בו את הגוף.
דין נוסף ישנו בכנף: שהציצית יתננה בכנף – לא למעלה מג’ אצבעות מעל הכנף, ולא מפחות מג’ אצבעות מקצה הכנף.
ואם יש חוטים שיוצאים בקצה הכנף רק שתי או ערב, יש ספק אם נחשבים הם לחלק מהבגד וכחלק מהג’ אצבעות או לא. ועל כן ממליצים הפוסקים לגוזרם.
והנה בצעיפים שלנו הרבה פעמים יש בקצה הצעיף חוטי שתי או ערב ארוכים כך שאין אפשרות לתת הציצית תוך ג’ אצבעות לקצה, ולגוזרם אין נוהגים שעשויים ליופי.

לסיכום:

צעיף שמטרתו כיסוי הצוואר פטור מציצית מג’ טעמים:
1. ארבע כנפותיו קדימה (או אחורה) ואין שתים קדימה ושתים אחורה.
2. הצעיף אינו עשוי לעטיפת הגוף, רק לצוואר.
3. אם יש חוטי שתי או ערב ארוכים בקצה, אין אפשרות לתת הציצית בכנף דהיינו ג’ אצבעות מקצה הבגד.

מקורות: שו”ע או”ח סימן י’ סעיף י”א, משנה ברורה וערוך השולחן סקכ”ב, סימן י”א משנ”ב סקנ”ו. ערוך השולחן ס”ק ט”ז.