תפילה בכוונה ביחידות

שאלה:

האם מותר לאדם שמידי פעם רוצה להתפלל תפילה בביתו ביחידות מכיוון שבכך מכוון יותר בתפילתו, להתפלל בביתו?

תשובה:

אם מכוון בתפילתו יותר כשמתפלל בביתו מאשר מתפלל בבית הכנסת, יכול מדי פעם להתפלל בביתו ביחידות.

מקורות:

עיין בשו”ע או”ח סימן צ’ סעיף ט”ז שנתבאר עד כמה צריך להרחיק כדי להתפלל במנין. עיין שם סעיף י”ח ברמ”א שהביא: “וי”א שאפילו בלא עשרה עדיף להתפלל בבית המדרש הקבוע לו ודוקא מי שתורתו אומנותו כשאינו מתבטל בלאו הכי”.
משמע שאם תורתו אומנותו ויש חשש שיתבטל מתלמודו מותר להתפלל ביחידות (לא באופן קבוע), ולכן גם במקרה הנ”ל ג”כ מותר להתפלל ביחידות אם זה לא נעשה בצורה קבועה. ראה בספר ‘הליכות שלמה (הגאון הרב שלמה זלמן אויערבך זצ”ל) ח”א הלכות תפילה פרק ה’ סעיף א’ ס”ק א’, שכתב כן לגבי להדר אחר מנין גדול מדין “ברוב עם הדרת מלך”, וכתב “וכמו כן א”צ להדר אחר רוב עם אם במקומו מכוון טוב יותר בתפילתו”.

עיין בספר תחומין חלק י’ עמוד 405 בנושא “תפילה ביחידות במקום לימודו” מאת הרב ר’ שלום משאש זצ”ל. ועיין שם במה שהאריך בזה. ושם בעמוד 411 העלה בסעיף ה’: “במשרדו הוא מתפלל לאט בלי שיטרידוהו במהירות שלהם”.

אך מדברי האגרות משה או”ח ס’ ז’ בנושא “באחד שמכוין יותר ביחידות מה עדיף” משמע דלא כפסק זה שכתב שם “בדבר אחד שמרגיש שכשמתפלל ביחידות מכוין לבו יותר לשמים מבשעה שמתפלל עם הציבור איך יעשה, אם תפילה בציבור עדיף או ביותר כוונה עדיף…ולכן כיון שבציבור נשמעת תמיד ותפילת יחיד אף של אדם גדול וצדיק אינו ברור שתתקבל, יש חיוב להתפלל בציבור כדי שיקיים מצות תפילה בציבור, ונמצא לפ”ז שתפילה בציבור עדיף מיתרון כוונה על החיוב, כיון שתפילה בציבור הוא חיוב בעיקר מצות תפילה, ויתרון כוונה על החיוב הוא רק מחמת חשיבות ומעלה, ובפרט שאין הדבר ברור שיכוין יותר…”

ועיין עוד באגרות משה או”ח חלק ב’ ס’ כ”ז בנושא “אם ת”ח רשאי להתפלל ביחידות באשר שרוצה ללמוד בזמן מאוחר בלילה ויקשה לפניו לקום להתפלל בציבור”.