אדם סיעודי שרוצה להתגורר עם פיליפינית

הרב יעקב ורהפטיג

שאלה

אדם זקן בן 85 חולה סרטן ונזקק לטיפול סיעודי, אף שהוא מסוגל ללכת בעצמו. רצונו לקבל עזרה מאשה פיליפינית ולא מגבר, כיון שלטענתו הגברים אינם עדינים בטיפול והדבר קשה לו.

האם יש בעיית יחוד, שהפיליפינית תדור עמו בביתו?

תשובה

1. יחוד עם נכרית מדרבנן הוא כנפסק באבן העזר סי’ כב. סעי’ ב’. ששמאי והלל גזרו על יחוד עם כותית.

2. יחוד עם נכרית נשואה
מנחת חינוך (מצוה קפח) עפ”י תוס’ קדושין כ”א ע”ב ד”ה “אשת”, וכן פסק בבית שמואל אהע”ז טז ב. שסברו דאף דאין אישות בנכרית עשה יש שכתוב דבק באשתו ולא באשת חברו, ועפ”י זה סובר המנחת חינוך שם דיחוד עם נכרית פנויה הוא שנגזר ע”י שמאי והלל, אך יחוד עם נכרית אשת איש שהוא בעשה אף היחוד מהתורה.
אולם יש שחלקו וכן הובא באוצר הפוסקים אהע”ז כב. ט.ג. בשם היד-שלום ומב’ טעמים.
א. דעת התוס’ יחידאית
ב. אף הם סברו דהביאה אסורה מהת’ אך לא היחוד.

3. האם יש איסור יחוד כאשר הגבר זקן ותש כוחו, דאין חשש לגילוי ערוה.
בציץ אליעזר ח”ו סי’ מ’ קונטרס איסורי יחוד פרק כב, אות ח’. סובר דאין בדבר יחוד. וכן באגרות משה אבן העזר ח”ד סי’ ס”ד סעי’ י’. ובח”ז סי’ מו. הביא דברי הזית רענן שסבר לאסור, וכתב על דבריו.
א. הוכיח שלא כמותו
ב. אף הזית רענן לא אמר דיחוד דרבנן.

4. האם היתר בעלה בעיר שייך גם באשתו בעיר.
בציץ אליעזר ח”ו סי’ מ’ שם פרק ט’ אות ד.
מביא דיש שסברו בפשטות דאף באשתו בעיר מהני, ואפי’ שלא מטעם אימה אלא מדין שימור (ערוה”ש אהע”ז כב, טו).
והוא מסיק להקל רק כאמרי יושר רק באשה שדרכה לבא לביתה תמיד וסברא זו נראית נכונה גם לגבי בנים, שהיותם בעיר הוי כעין שימור.

מהאמור לעיל.
נראה שיש להקל בשעת הצורך, בצורה הבאה.
במשך היום (שאז אפשר שלא לנעול הדלת) ואף בלילה שתהא הדלת נעולה, אך בהוצאת המפתח, כך שאפשר יהיה לפתוח הדלת מבחוץ, תשהה הפיליפינית עם אותו זקן, אך בניו שבידם מפתח לדירה יוכלו להיכנס בכל עת שירצו לבית, ולא גרע מאשתו משמרתו בבואה תמיד לבית, וכדי שיהיה באים תמיד, יעשו תורנות ביניהם ויגיעו לבית אביהם בלא הודעה מראש ביום ובלילה מדי פעם בפעם.
וכל זה בהסתמך על כך שכל אסור היחוד אפי’ אם באשה נשואה לבעלה הגוי.אינו רק מדרבנן.
וכן הזקן כבר תש כוחו ואין חשש לגילוי ערוה, וא”כ אולי אין כאן איסור יחוד כלל.

כמובן באם אפשר יהיה לשכנעו שיסכים למטפל גבר, עדיף הדבר.