אכילת מצה בליל הסדר

שאלה:

כמה מצה ומתי, צריך לאכול בליל הסדר?

תשובה:

מדין תורה חובה לאכול מצה בליל הסדר. אכילה מהתורה היא כזית.
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו אוכלים כזית מצה בכורך עם כזית מקרבן הפסח וכזית מרור. כיום שחרב ביהמ”ק בעוונותינו, חובת אכילת מצה נשארה מן התורה (כיוון שיש לימוד מיוחד לאכילת מצה בליל זה, בנפרד מהלימוד של “כורך”). אך אכילת מרור אינה מן התורה כיון שאין קרבן פסח ומצותה רק מדרבנן.
נחלקו התנאים האם בזמן שיש קרבן פסח, המצה נאכלת יחד עם הפסח והמרור וכך היא דעת הלל וזהו “כורך”, או שמא המצה נאכלת בנפרד וכן הפסח והמרור.
בזמן הזה, לכל הדעות, מצוות אכילת המצה היא לא עם המרור יחד, כיון שהמצה מצוותה מן התורה והמרור מדרבנן וטעמו פוגע בטעם המצה שהיא מן התורה, אך כזכר למקדש ולחוש לדעת הלל, אנו אוכלים גם “כורך”, מצה עם מרור.
לאחר גמר הסעודה אוכלים כזית מצה נוסף, הנקרא כיום “אפיקומן” כזכר לקרבן הפסח שהיה נאכל על השובע דהיינו לאחר הסעודה.
לפי זה היינו צריכים לאכול: כזית מצה בהתחלה.
כזית מצה ל”כורך”.
כזית מצה ל”אפיקומן”.
אולם אנו פוסקים שבליל הסדר, כיון שכתוב “לחם עוני” אין בוצעים על מצה שלימה אלא על מצה חצויה (וזהו היחץ קודם הסעודה) כדרך עני שאינו אוכל פת שלימה.
ונחלקו הפוסקים האם אנו מברכים “המוציא” על המצה השלימה ו”על אכילת מצה” על השבורה, או שמא מברכים “על אכילת מצה” על המצה השלימה. ועל כן כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לאכילה, פוסק השו”ע לכתחילה לקחת כזית מהמצה העליונה- השלמה וכזית מהחצויה האמצעית ולאוכלם יחד. ואם קשה לו הדבר, יאכל כזית מהמוציא (דהיינו מהשלימה), ואח”כ כזית על אכילת מצה (דהיינו על החצויה). כלומר, בגלל הספק, נוהגים לאכול במצת המצווה שני זיתים במקום כזית אחד. שיעור שני הזיתים יחד הוא כ2/1 עד 3/1 מצת מכונה או כחצי מצת יד.
גם לאפיקומן אנו נוהגים לאכול שני זיתים, האחד זכר לקרבן הפסח והשני זכר למצה הנאכלת עמו. לכורך אנו אוכלים כזית אחד.

לסכום:

אנו נוהגים לאכול חמשה זיתי מצה בליל הסדר: שניים בתחילה, אחד ב”כורך” ושניים באפיקומן.
מקורות: פסחים קט”ו, שו”ע או”ח סי’ תע”ה סעי’ א’. סי’ תע”ז סעי’ א’.