בובה למשחק

שאלה:

האם יש איסור בקניית או עשיית בובה למשחק?

תשובה:

בגמרא עבודה זרה מובא:
“תניא כל הפרצופות מותר חוץ מפרצוף אדם, אמר רב יהודה בריה דרב יהושע מפרקיה דרבי יהושע שמיע לי לא תעשון איתי לא תעשון אותי…”.

ודנה הגמרא באיסור שמשים, כחמה ומזלות. ושואלת הגמרא, הרי רבן גמליאל היו לו צורות לבנה בעליית הגג? עונה הגמרא, אחרים עשו לו, דהיינו גויים עשו לו את צורת הלבנה ולכן חשבה הגמרא שאין איסור בדבר.
ושוב שואלת הגמרא, הרי רב יהודה אחרים (גויים) עשו לו (רש”י – צורה בטבעת), ואמר לו רב שמואל שיסמא עין הצורה.
ולבסוף עונה הגמרא, רבן גמליאל עשה צורות הלבנה להתלמד וללמד, כדי שיוכלו להעיד על ראית הלבנה בתחילת החודש.
ובתוספות שם, הביאו כמה היתרים בעשיית צורות:
א. אם אין צורת האדם בולטת. (בטבעת).
ב. אם אינה שלמה.
ג. אם אין בצורה שנעשתה, מקום לחשוד שנעשתה לשם עבודה זרה.

ופוסק השולחן ערוך שאסור לצייר צורות שבמדור שכינה, ואפילו צורת אדם לבדו, ואסור לעשותם אף לנוי, ואם עשה אותם גוי אסור להשהותם.
כל זה דווקא בצורה בולטת, ודווקא בצורה שלמה לכל אבריה, אך בראש לבד או גוף לבד אין איסור.

לכאורה, בובה שהיא צורת אדם (ואפילו יותר מבולטת בטבעת), אם היא שלימה באבריה, יש מקום לאסור לעשותה, ואפילו להחזיקה אף שעשה אותה גוי.
אמנם רוב הבובות שנמצאות בשוק כיום אינן שלמות וחלק מאבריהן חסר (כאברים המוצנעים).
יתכן וכוונת השולחן ערוך הייתה דווקא חיסרון ראש בלא גוף, או גוף בלא ראש.
אך בגמרא מצאנו שאפילו אין הצורה שלימה “כגוף” רק בולטת בטבעת כל שהיא שלמה ראש וגוף, אסורה היא אף שאין אבריה האחוריים שלמים, ודווקא סמוי העין שהוא מעשה השחתת הדמות מותר.
אך מסיבה אחרת יש להתיר הבובות. הרי אמרו התוספות שכל שאין חשד של עבודה זרה מותר.
ואם כן, אף שצורת אדם לנוי נאסרה, יש לומר דווקא אם היא קבועה ואז יש מקום לטעות שיש בו ממש.
אך בובת משחק שאינה קבועה, ואין שום חשש שיחשבו שיש בה ממש, מותרת. ובפרט שהמשחק בה דרך ביזוי ואין חשש ע”ז כלל.
וכבר הובא בפוסקים ללמד זכות על המחזיקים בביתם צורות אדם בולטות, כיוון שכיום אין עובדים לצורת אדם, אין מקום לחשוד בע”ז.

לסיכום:

אין חשש של איסור בבובות משחק אפילו הם שלימות, ומותר לעשותם, ולקנותם לשם משחק.

מקורות: עבודה זרה מ”ג: תוספות ד”ה “שאני”, שו”ע יורה דעה סימן קמ”א סעיף ד’ – ז’. שו”ת יחוה דעת ח”ג סימן ס”ד.