דברים שבן אינו חייב לשמוע בקול הוריו

שאלה:

1. האם אדם שאביו אינו רוצה שיעסוק במקצוע הנגרות משום שהדבר מבזה אותו, האם חייב לשמוע לו מדין כיבוד אב?
2. האם אדם שאביו אינו רוצה שישא אשה פלונית משום שבאה ממשפחה עניה, האם חייב לשמוע לו?

תשובה:

בשני המקרים אינו חייב לשמוע לאביו, כיון שחייב בכיבוד אב רק אם עושה דברים שמכבדים את אביו ויש לו הנאה מהם (כמו לבשל בשבילו), אבל דברים שחושב אביו שהדבר מביישו אין חייב לשמוע לו, רק אם יש פגם משפחה בשידוך צריך לשמוע לאביו.

מקורות:

עיין בשו”ע אבן העזר סימן ב’ סעיף א’- ב’: “מי שרוצה לישא אשה פסולה בני משפחתו יכולין למחות בו” (רמ”א בשם ר”ן), ועיין ח”מ ס”ק א’: “אבל לעגן כלתו בשביל זה או לעגן עצמו ולהמתין מלישא אשה עד שימצא אשה שתתן לו ממון אסור…”

ועיין בשו”ע יו”ד סימן רמ”ו סעיף כ”ה: “תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו…ואביו מוחה בו…אינו צריך לשמוע לאביו בזה”.

וכתב הרמ”א “וכן אם האב מוחה בזה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן א”צ לשמוע אל האב”.

ועיין בגר”א ס”ק ל”ו: “(וז”ל הרמב”ן והרשב”א שם…) לפי שאין עיקר כיבוד אלא במה שי”ל הנאה כמ”ש בקידושין איזה כיבוד, אבל אל לו לעשות דבר שאין לו בה הנאה…”

ועיין בספר ברכת שמואל על מסכת יבמות סימן ג’, שכתב “וביאור דבריו הקדושים (הרשב”א) דיש שני אופני כיבוד, ישנו אופן אחד שהוא גוף עשה של התורה ואם עובר ע”ז הוי מבטל מצות עשה, וזהו כיבוד שיש בו הנאה לאביו. וכיבוד שאין בו הנאה של כלום אף דהוי ג”כ בכלל מצוה בכיבוד, אבל אין זה גוף המצוה באופן שעובר על ביטולו…”

ועיין בספר המקנה (קידושין) דף ל”א ע”ב: “ת”ר איזהו מורא וכו’, נראה בכל דבר שמצווה לו אביו אף בדבר שאין לאביו שום הנאה ממנו שאינו בכלל כיבוד אפ”ה אם אין לבן שום הפסד ממנו, זה בכלל מורא שאם לא ישמע לו הוי כסותר את דבריו…”
ועיין בתחומין כרך י”ג עמ’ 219, בענין “התנדבות לקצונה בניגוד לרצון ההורים” שכתב הרב יעקב אריאל, ושם סעיף ג’ עמ’ 222 ‘כיבוד ומורא האם רק להנאת ההורים?’, וכן שם בסעיף ה’ ס”ק ד’ “מחלוקת הפוסקים אם מצות כאו”א הוא הציות להם או להנאתם”.