דיבור והכנה מקודש לחול

שאלה:

האם אני, כעורך של “לבניין אריאל” יכול לקבל בקשות לכתיבת כתבות (כגון: פינת השכויעך, התשובה לחידה, וכו’) בשבת?

תשובה:

שאלה זו קשורה לשתי בעיות:
א. דיבור המותר או אסור בשבת.
ב. הכנה מקודש לחול.
א. מהפס’ “ממצוא חפציך ודבר דבר” למדו חז”ל, שלא יהי’ דיבורך של שבת כדיבורך של חול. ומכאן מה שאסור לעשות בשבת, אסור לדבר עליו בשבת.
בדיבור שהוא לצורך מצווה, נחלקו הפוסקים. יש שסברו שיש בזה אסור. ויש שסוברים שלצרוך מצווה מותר. במשנה ברורה, מכריע להחמיר לכתחלה אפילו לצורך מצווה, אם אין צורך בדיבור בשבת. אך אם יש חש שיתרשל בדבר המצווה אם לא ידבר עליו בשבת, מותר לכל הדעות לדבר, שאמירה לגבוה הרי היא כנדר. אמנם בערוך השולחן סובר שלצורך מצווה מותר.
ב. הכנה.
אסור להכין משבת ליום חול, כלומר דבר שאין בו צורך לשבת, ואפילו אין בה בהכנה אלא טורח מועט. ואפילו דיבור בלבד יתכן ויהא אסור משום הכנה. ולכן אסור לומר אני הולך לישון כדי שאהיה ערני במוצאי שבת לצורך עשיית מלאכה, (אמנם עצם השינה בשבת כדי להיות ערני במוצאי שבת – מותרת) ואפילו לצורך מצווה. אם אין בדבר צורך לשבת, אסור להכין כהכנת ספר תורה בשבת, לקריאה ביום טוב שאחריו.
ועתה נידון בשאלתנו.
נראה שאין היתר לומר לעורך שיכתוב בעלון דבר מה ביום חול ואפילו לצורך מצווה!!!
שהרי בעצם הדיבור על כתיבה מחר יש גם איסור “ודבר דבר” וגם הכנה בדיבור לצורך חול.

מקורות: או”ח סימן ש”ז סעיף א’, משנה ברורה וערוך השולחן, או”ח סימן תק”ג סעיף א’, או”ח סימן תרס”ז, משנה ברורה ס”ק ה’, שמירת שבת כהלכתה פרק כ”ח.

מקורות: שבת כ”א: תוד”ה “דאי” ו”המהדין”. רמב”ם הלכות חנוכה רפק ד’ הלכות א’-ג’. שו”ע או”ח סי’ תרע”א סעיף א’ ומשנה ברורה סי’ תרע”ז סעיף ג’ בהג”ה. שם משנה ברורה ס”ק ט”ז. כף החיים תרע”ז ס”ק כ”ה.