ייבוש מעיל רטוב בשבת

שאלה:

האם אפשר וכיצד, לייבש מעיל שנרטב בגשם, בשבת?

תשובה:

במשנה שבת מובא:
“מי שנשרו כליו בדרך מים… שוטחן בחמה אבל לא כנגד העם”.

ואומרת הגמרא שזו מחלוקת תנאים, ורב יהודה בשם רב אמר “כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור” וזו דעת ר”א ור”ש, שלא כמשנה.
וכך נפסק בשו”ע.
הסיבה לאיסור השטיחה בחמה היא, שלא יחשדוהו שכיבס בשבת. איסור זה נאמר דווקא בחשד שעבר על איסור תורה, אך בדבר ששייך בו רק איסור דרבנן לא אסרו בחדרי חדרים.
בכל אופן בחשש כיבוס שהוא איסור מהתורה, כדרך שאסור לשטוח הבגד הרטוב היכן שרואים אותו אחרים מפני החשד, נאסר גם בתוך ביתו, שאין אחרים רואים מעשיו.
ובפוסקים כתבו שהאיסור הוא דווקא בצורה שרגילים לייבש הכביסה בחול כמו שטיחתם בחמה, ובזמננו תלייה על גבי חוטי כביסה, או מיתקן כביסה.
אך כאשר מניחים הבגד בצורה שאין רגילים לייבש אחר הכביסה, מותר לעשות כן.
כמו כן במקום שלא כל הבגד נשרה במים, רק נרטב במים מועטים, שוב אין מקום לאסור, דלא יחשבוהו שכיבס, שהרי ניכר הדבר שלא כיבס הבגד.
והנה במעילים שלנו אין דרך לתלותם על גבי חוטי כביסה, אלא או שמוסרים אותם למכבסה, או שמייבשים אותם במייבש כביסה.
א”כ מי שיראה מעיל רטוב שבעליו מניחו ע”ג כיסא וכדו’, לא יחשוד בו שכיבסם.
ובפרט שאין דרך לייבש כביסה בצורה כזו של שטיחת הבגד על גבי כיסאות, או על מעקה המדרגות, ושוב אין כאן מראית עין של כיבוס.

לסיכום:

מעיל שנרטב בגשם, מותר לתיתו ע”ג מעקה המדרגות, או ע”ג כיסאות כדי לייבשו.
[ חשוב להעיר כי אין לייבש בגד רטוב ליד ההסקה, מפני בעיית מבשל ומלבן, שעל זה נדון בפעם אחרת. ].

מקורות: שבת קמ”ו: שו”ע או”ח סימן ש”א סעיף מ”ה – מ”ו, משנה ברורה ושער הציון ס”ק רי”ב.