מצות טבילה שהבעל הוא גוי

שאלה:

אישה המתקרבת לקיום מצוות אך במצב הנוכחי היא גרה ביחד עם בעל גוי, ומעונינת כרגע לטבול במקוה לנידתה כדת כל נשי ישראל. האם אפשר להתיר לה לטבול?

תשובה:

לאשה הגרה עם בעל גוי יש איסור נידה שאינה טובלת. אך כדי לזרז את האשה לפרוש מבעלה הגוי אין להתיר לה לטבול, אלא משתדלים שתיפרד מבעלה הגוי.

מקורות:

עיין פירוש המהרש”א במגילה דף י”ג ע”ב ד”ה “כאשר היתה”,משמע ששייך איסור נידה גם כשהבעל גוי.

ועיין בשו”ת ציץ אליעזר חלק י סימן מג: “שוטה וחרש שבאו על א”א אי נאסרת והולד ממזר, ואם בא על אשתו נדה אי ליכא איסורא עליה”. וכתב שם “וכמו”כ אם יש להחיל ספק זה גם לענין חרש שבא על אשתו נדה ולומר שאם עליו אין איסור, גם עליה ליכא איסורא… ובגדולה מזו ראיתי במנחת חנוך בקומץ המנחה מצוה ל”ה שמבאר דאפילו עכו”ם הבא על נדה ישראלית ודאי נראה שהיא בכרת”.

ועיין באגרות משה אבן העזר חלק ד’ סימן ק”כ בענין אשת איש שניסת לנכרי, שהבעל זיכה לה גט, לענין חליצה.

ועיין בשו”ת שבט הלוי חלק ט סימן רנ”ד: “כבר נשאלתי ע”ז כמה פעמים ולדעתי העניה אסור לעזור לה לטבול ולטהר עם בעלה גוי שעי”ז מחזיקים אנו לעוברי עבירה חמורה. ואי משום דהבנים יהיו פגומים בלא”ה הם פגומים מחמת זוהמת הגוי כמבואר בש”ס ושו”ע, ועוד דאין אנו מסתכלים בזה בעובר עבירה בשאט נפש. ואם משום הא דש”ס מגילה י”ג ע”ב דאמרו שהיתה אסתר מראה דם נדה לחכמים, וטובלת לנדתה אעפ”י שהיה זה נוגע להגוי אחשורוש. ודלא כדעת הסובר דהיה זה מפני היותה עם מרדכי הצדיק כאשר הוכיח רבינו שלמה אלקבץ זי”ע בספר הנפלא מנות הלוי (פ”ז ע”א) לפי דעתי אין להוכיח משם כלום דהא התם לא הי’ עליה לפרוש מאחשורוש מחמת הגזרה, ואסתר קרקע עולם, ואהני לן האי טעמא דלא צריכא למסור עצמה בשעת הגזרה כמש”כ תוס’ סנהדרין ע”ד ע”ב. אבל בנדון כעין דידן, היא פושעת תמידית ואין אנו חוששים על טבילתה, מלבד הדו”ש בכבוד, מצפה לרחמי ה'”.

ועיין עוד בשו”ת ר’ עזריאל הילדסהיימר חלק א’ יו”ד סימן קפ”ט.