מתי חייבים לעמוד בפני ספר תורה

שאלה:

האם חייבים לעמוד כשארון הקודש פתוח?

תשובה:

אין חיוב מצד עיקר הדין לעמוד שהארון הקודש פתוח, אבל משום חיבוב מצוה אפשר להדר בכך.

מקורות:

עיין במסכת קידושין דף ל”ג ע”ב: “איבעא להו מהו לעמוד מפני ס”ת…” וכתב השו”ע יו”ד סימן רפ”ב סעיף ב’: “הרואה ס”ת כשהוא מהלך, חייב לעמוד זה שמוליכו ויגיענו למקומו או עד שיתכסה מעיניהם”.

ועיין שם בסימן רמ”ב סעיף י”ח ברמ”א: “ואפילו כשהס”ת על הבימה, אין צבור שבבהכ”נ צריכים לעמוד, דהספר ברשות אחרת”. וכתב שם הט”ז ס”ק י”ג: “נראה דה”ה נמי על השולחן שהוא גבוה מי’ טפחים ורוחב ארבע שגם הוא רשות בפני עצמו שאין צריכין לעמוד, וגם בזמן שהס”ת מונחת בארון הקודש אע”פ שהוא פתוח אלא שהעולם עושין כן דרך כבוד לעמוד כל שבארון הודש פתוח, ואין חיוב בדבר”.

ועיין עוד בשו”ת הרשב”א חלק ג’ סימן רפ”א, “שאלת על מה ששמעת: שאין הקהל עומדין כאן בשעה ששליח צבור מראה הכתב לעם, ושאלת: היאך אפשר להם שלא יעמודו? תשובה: נראה שהביאך לכך מה שאמרו: ‘אם מפני לומדיה כן, מפניה לא כ”ש’… אבל כל שמוציאין ספר תורה מן ההיכל עד שמעלין אותו לדוכן, עומדין הקהל על עמדם. ומקרוב ראו קצת מגדולי ישראל והצבור, שיש לעמוד גם בשעה ששליח צבור זוקפו ומראה הכתב לעם, ואמרו לי שכל זה מכבוד ספר תורה, ושכן נהגו ברוב מקומות. וכל שטוענין שיש בו כבוד ספר תורה, ראיתי לחוש. ועכשיו כל הצבור עומדים, עד שמניחו במקום שקורא בו”.

ועיין בספר אגרות משה אורח חיים ח”ה סימן ל”ח ס”ק ד’, בענין ‘עמידה כשפותחין הארון בימים נוראים’, וכתב שם “עכ”פ העמידה כשאה”ק פתוח נוהגין לעמוד, והיה זה גם בימי הט”ז, והרמ”א, ובוודאי בהרבה דורות קודם הט”ז, אבל אפשר שליכא חיוב כלל ואף לא ממנהגא אלא מצוה בעלמא…אבל מאחר שהוא עכ”פ שנוי מבשאר הקהילות ואיכא הרבה שיאמרו שעושין שלא כדינא, ראוי לעמוד שלא תקלה לרובא דינישי שאפילו ת”ח לא ידעו לחלק…אבל אם אינם רוצים לעמוד יפתחו מעט שיהיה פחות מג’ טפחום שנחשב כלבוד וסתום לכמה דברים עם מה שלגבי מעלה נחשב כפתוח…”

ועיין בספר הליכות שלמה על הלכות תפילה (הרה”ג שלמה זלמן אויערבך) פרק י”ב סעיף י”ב: “כשמוליכין ס”ת לארון יעמדו כל הקהל עד שיכניסנו המוליכו לתוך הארון ויניחנו על מקומו…” ועיין שם ס”ק י”ח.