ביעור פירות שביעית

שאלה:

מהו “ביעור פירות שביעית”?

תשובה:

בירושלמי שביעית:
“מן השדה תאכלו את תבואתה, כל זמן שאת אוכל מן השדה, את אוכל מה בבית, כלה מן השדה, כלה מן הבית”.

כלומר מותר להחזיק פירות שביעית בבית, כל זמן שעדיין לא כלה אותו המין בשדה, אך אם כלה המין הזה בשדה, אסור שלאדם אחד יהיו פירות שביעית, ואינם מזומנים לכלל הציבור ולבהמה ולחיה שבשדה.
ביעור זה, נחלקו בו הראשונים.
הרמב”ם סובר שביעור הכוונה, ביעור מהעולם דהיינו שריפת הפירות. אך הרמב”ן סובר שביעור משמעותו, ביעור הפירות מהבית, דהיינו הפקרתם.
האחרונים פסקו כרמב”ן, שהביעור היינו הפקר והוצאה מהבית, ואף סברו שביעור כדברי הרמב”ם יש בו משום הפסד פירות שביעית.
הביעור מופיע בתוספתא:
“מי שיש לו פירות שביעית והגיע זמן הביעור, מחלק מהן לשכניו ולקרוביו וליודעיו, ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר :אחינו כל בית ישראל, מי שצריך ליטול, יבוא ויטול, וחוזר ומכניס ואוכל והולך עד שיכלו”.

עיקר הביעור, למנוע אגירת פירות שביעית, כאשר אין להשיגם שכן כבר כלו בשדה.
אך מזון שלש סעודות לכל אחד מבני הבית אפשר להשאיר, ואין צורך לאכלם תוך יום אחד.
הפקר זה צריך להיעשות בפני שלשה אנשים, כאשר מוציאם לפתח ביתו, ובמוציאם לרחוב א”צ בשלשה.
נוהגים להוציאם לחדר המדרגות או לפתח הבית, ולהפקירם בפני שלשה, ואח”כ יכול כל אחד לזכות בהם, אף בעל הפירות עצמו יכול לחזור ולזכות בהם.
שלשה אנשים אלו יכולים להיות מכיריו וחבריו של בעל הפירות המפקיר, שהוא יודע בהם שלא ייקחו הפירות לעצמם, אך אסור שיהיו שלשה מבני ביתו.
הנמצא במקום רחוק מהפירות, יכול להפקירם במקומו, וראוי שיאמר לשלוחו שיוציא הפירות לשוק בזמן ההפקר.
עבר הזמן ולא ביער, לדעת הראשונים, נאסרו הפירות באכילה. אמנם אם לא ביער באונס, יבערם ברגע שיוכל. קיבל פירות מחבירו, אחר זמן הביעור, ומסופק אם ביערם חברו, יכול לבערם. וכן הדין בכל פרי שיגיע לידו אחר זמן הביעור, ולא נעשה בו ביעור.
פירות שביעית שביד “אוצר בית דין” פטורים מביעור, והמקבל מהם אחר זמן הביעור, פטור מלבערם. אמנם אם קיבלם קודם זמן הביעור, כשמגיע זמן הביעור חייב לבערם.
בפרי שספק אם הגיע זמן הביעור, אחר שהפקירם יאמר שהוא מכניסם לבית ואינו מתכוון לזכות בהם, וכל פעם שירצה להשתמש בפרי מסוים, יזכה בו.
כיוון שזמני הביעור שונים מפרי לפרי, ישנם לוחות עם זמנים מפורטים לכל פרי, וצריך לבדוק לגבי כל פרי מתי זמן ביעורו..

מקורות:ירושלמי שביעית פ”ט ה”ג, תוספתא שביעית פ”ח ה”ד, שיעורי שביעית, הרב רימון.