משלוח מנות

שאלה:

מהי מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים?

תשובה:

במגילת אסתר מובא, כי מרדכי שלח ספרים אל כל היהודים לקיים את יום ארבעה עשר לאדר, ויום חמישה עשר לאדר כל שנה ושנה:
“…לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים”.

ובגמרא למדים מפסוק זה שלוש מצוות הקשורות לפורים מלבד קריאת המגילה (ואמירת על הניסים):
1. סעודת פורים – “ימי משתה ושמחה” (ואולי במשתה גם: ‘חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור מרדכי לברוך המן’).
2. משלוח מנות – “משלוח מנות איש לרעהו”, דהיינו שתי מנות לאיש אחד.
3. מתנות לאביונים – “ומתנות לאביונים” – שתי מתנות לשני בני אדם.

האם מנה שווה למתנה או שונה ממנה? נחלקו בדבר.
יש שפירשו שכיוון שבמשלוח מנות נותנים שתי מנות, הרי אף שהן משהו די בכך, מה שאין כן במתנות לאביונים, מתנה אחת לאביונים צריכה להיות גדולה.
ויש שפירשו להיפך. “לרעהו” – כדי להרבות שמחה ורעות צריך מנות גדולות. אך לאביון העני די בכל דבר, ולכן מתנה היא אפילו דבר קטן.
בגמרא מובא סיפור: ר’ יהודה נשיאה (נכדו של ר”י הנשיא) שלח לר’ אושעיא (שהיה עני) ירך של עגל משובח וקנקן יין. ועל כך ענהו ר’ אושעיא:
1. גרסה ראשונה – קיימת בנו רבינו “ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים”. לפי גרסה זו אפשר לקיים באותו משלוח מנות, אם הוא מספיק גדול גם משלוח מנות וגם מתנות לאביונים.
2. גרסה שניה – קיימת בנו רבינו “ומשלוח מנות איש לרעהו”. החדוש בגירסא הוא שאפשר לשלוח מנת אוכל ומנת משקה.
3. גרסה שלישית – קיימת בנו רבינו “ומתנות לאביונים” (ירושלמי ורבינו חננאל). ולגרסה זו שתי הבנות:
א. אין זה משלוח מנות אלא מתנות לאביונים, דהיינו אין כאן שתי מנות אלא מנה אחת בלבד, כי משקה אינו מנה.
ב. אין זה משלוח מנות המתאים לר’ יהודה נשיאה לפי עושרו.
ובאמת בירושלמי מובא שאחר כך שלח ר’ יהודה נשיאה שוב לר’ אושעיא עגל ושלושה בקבוקי יין, להשלים לשתי מנות, או כדי שיהיה משלוח מנות מכובד לפי מעלתו של ר’ יהודה נשיאה.
ישנה מחלוקת באחרונים, האם אפשר לתת שתי מנות – שני דברים שווים שתי עוגות, או שמא צריך מנות שונות.
וכן נחלקו, האם צריך להיות בזה דווקא דברי אכילה – כדי שיוכלו לאכול בזה סעודת פורים, והאם דווקא דבר שמוכן לאכילה או אף דבר שצריך בישול – או שמא אפשר לשלוח ספר וכדומה עם עוד מנה, ודי בכך להרבות שמחה.

לסיכום:

כיוון שיש מחלוקת במה יוצאים בדיוק ידי משלוח מנות, הטוב ביותר שכל אחד (גבר, אישה, ילד וילדה) יקפיד לשלוח משלוח מנות אחד שטוב לכל הדעות, דהיינו שני מיני אוכלים שונים מוכנים לאכילה ומכובדים לפי שולחם (ילדים יכולים לשלוח דברים המתאימים למה שהם אוהבים ולפי כיסם).
ושאר משלוח המנות שמרבים בהם – יוכלו לשלוח כפי שרוצים, העיקר שיהיו שניים ואפילו אוכל ומשקה.

ונסיים בדברי הרמב”ם:
“מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו.
שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, והמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: “להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים…”

מקורות: מגילת אסתר ט, כ”ב, גמרא מגילה ז’. ורבינו חננאל שם, רמב”ם זמנים הלכות מגילה פ”ב הי”ז.