נישואי כהן עם אשה שאביה גוי

שאלה:

זוג שהתחתנו בנישואין אזרחיים, ובתקופה האחרונה התקרבו לקיום מצוות וכעת רוצים להתחתן כדת משה וישראל. אך מתברר שהאישה בת לאבא גוי ולאמא יהודיה והאיש הוא כהן הסירוב לאשר להם חתונה יהודית עלול להחזיר אותם למצב הקודם וימשיכו לחיות ביחד ללא קיום מצוות. האם להתיר להם להינשא בחופה וקידושין?

תשובה:

מעיקר הדין אין לכהן לשאת אשה שאביה גוי, אבל מכיוון שהזוג חי ביחד הרי יש לראות אותם במצב של בדיעבד וזה דומה לדין ש”אם נישאת לא תצא” ; ולכן יש לערוך להם חופה וקידושין אך עדיף לעשות זאת בצנעה ללא פרסום יתר, העדים אינם צריכים לדעת את פרטי המעשה.

מקורות:

עיין בשו”ע אבן העזר סימן ד’ סעיף ה’: “ישראל בא על אחת מאלו (הפסולים) הולד כמותה ואחד מאלו חוץ מממזר שבא על בת ישראל כשר לקהל אלא שפגום לכהונה”.

ומובא בב”ש ס”ק ב’, שהרי”ף מסופק בזה אם הם פגומים לכהונה, והרמב”ם כתב שהם כשרים. אלא שהרא”ש כתב דהם פגומים לכהונה מקל וחומר כוהן גדול על אלמנה שבנה פגום אף על פי שאין איסור שווה בכל קל וחומר אם בא אחד מאלו קודם שנתגיירו על בת ישראל שהולד פגום לכהונה, ולפסק הלכה נראה לכאורה בדיעבד אין מוציאים אם נישאת לכהן דהא לרמב”ם כשר, וכן לרי”ף ולרמב”ן אין מוציאין”.

אמנם באגרות משה אבן העזר ח”א סימן ה’ מובא: “אבל מכיוון שלא נישאת בדין התורה אלא בערכאות הרי יש להחשיב כלא נישאת דהא יותר נוטה (במקרה של הפרדה) שאין צורך בגט שהאנשים האלו שאינם שומרים תורה ומצוות ומופקרים לאיסור נדה ושאר איסורים ליכא חזקה שאינו עושה בעילתו בעילת זנות … מכל מקום ודאי אין להחשיב מחמת זה נישאת, ואף שיש דברים שבשעת הדחק נחשב בדיעבד והכא שיש להם בן בודאי יש לחשוב כשעת הדחק שלא טוב לבן שיתגרשו הוריו, אי אפשר להתיר כאן מחמת זה … ואם כן איך יסייעו לו להשאירה אצלו, ולכן אין להזדקק להם לסדר קידושין”. אך יש לחלק שבמקרה דידן הזוג מעוניין לחיות כעת חיי קדושה בשמירת תורה ומצוות ועלולים לחזור לחיות בהפקרות ויעברו על איסורים חמורים יותר משאין כן במקרה של האגרות משה שימשיכו בחיי הפקרות.

ועיין בשו”ת יביע אומר ח”ז חלק אבן העזר סימן ט’: “הבחורה א.ז. באה להירשם לנישואין עם הבחור י.ש. שנהם מעיר טהרן, איראן, אמה של הבחורה אומרת שאביה של הבחורה הוא גוי אבל היא יהודיה, הבחור אמר בתחילה שהוא כוהן, שכן שמע מאביו, לשאלת ביה”ד לאביו של הבחור השיב: אמנם בפרס קראו לו כהן, אך באמת איננו יודע אם הוא כהן…”

ומצאתי להגאון רבי אברהם רינת בשו”ת “ויען אברהם”: “וצ”ל שטעמם לפי שהנישואין שע”י הערכאות הצרפתים אי אפשר להפרידם זה מזה”. ותמיה הם קשורים יחדיו זל”ז ונחשב הדבר כדיעבד.

ולכן התירו להם להינשא כדמו”י…ונראה שהדברים ק”ו לנ”ד שכבר הרתה לו, והיא בחודש הרביעי להריונה וקשורים זה לזה בעבותות אהבה…וכיו”ב.

כתב הגר”י ארנברג בשו”ת דבר יהושע ח”ג (חלק אבן העזר סימן ח’) שבמקום צורך גדול, יש להתיר להם להינשא בחו”ק כדמו”י…וא”כ בכה”ג שהם מקושרים זל”ז ונולד להם בן, וכמעט אי אפשר שיפרדו זה מזה. יש מקום לצדד להקל…משמע שבמקום שהזוג כבר חיים ביחד ואוהבים זה את זה, הוי כדיעבד, ולכן אין מוציאין.