פורים משולש ודיניו

כאשר חל ט”ו באדר דהיינו שושן פורים בשבת, זהו פורים משולש.
כיוון שגזרו חז”ל שלא לקרוא מגילה בשבת פן יבואו לידי טלטול ברשות הרבים, מקדימים קריאת המגילה לערב שבת שהוא י”ד באדר זמן פורים בפרזים.
כיוון שאי אפשר לקרוא מגילה אחר ט”ו באדר וכפי שלמדה הגמרא מהפסוק “ולא יעבור”.
טעם נוסף מובא בגמרא, כיוון שעיני עניים נשואות למתנות לאביונים, כדי שיהא להם מה לאכול בסעודת פורים, על כן הקדימו הקריאה ליום שישי שיוכלו לתת מתנות לאביונים.
בשבת עצמה שהיא שושן פורים, בני הכרכים אומרים על הניסים כיוון שזהו פורים עבורם, וכן קוראים בתורה קריאת פורים, ועל כן מוציאים שני ספרים לקריאת פרשת השבוע, ולקריאת פורים. כמו כן דורשים מענייני הפורים בשבת כדי שיזכרו עניין יום הפורים דבר שבשנה רגילה אין צורך בו כיוון ששומעים מקרא מגילה.
הסעודה עצמה על פי הירושלמי, אין עושים אותה בשבת, כיוון שלמדו לעשות אותם ימי משתה ושמחה, מי ששמחתו תלויה בבית דין לעשותו דהיינו תקנת מרדכי, ולא שבת ששמחתה תלויה בידי שמים. ולכן דוחים הסעודה ליום ראשון, כדרך שעושים כאשר חל בשבת מאורע שאינו דוחה שבת (חוץ מקריאת המגילה כפי שהוסבר שאין לאחרה אחר ט”ו באדר) וממילא גם משלוח מנות, נעשה ביום ראשון.
אמנם יש שסברו שהבבלי אינו סובר כירושלמי, והסעודה תיערך בשבת, ולכן יש עניין להרבות בסעודה גם בשבת לצאת ידי דעה זו, ואפשר גם לשלוח מנות לרעהו, כיוון שלצורך הסעודה בשבת הוא.

לסיכום: דיני פורים במוקפים בשנה זו.
יום שישי (פורים דפרזות) מקרא מגילה ומתנות לאביונים, ומנהג מחצית השקל נוהג ביום חמישי לפני או אחר מנחה של תענית אסתר.
שבת על הניסים בתפילה ובברכת המזון, הוצאת שני ספרי תורה לפרשת השבוע ולפורים. דרשה מענייני הפורים, ויש להדר להרבות בסעודה ובשתיית היין.
יום ראשון משלוח מנות איש לרעהו, סעודת פורים. והתבסמות של “חייב איניש לבסומי” (אך לא השתכרות ח”ו).

שאלה: כיצד ינהג מי שמגיע לירושלים ביום שישי.

תשובה: אם הוא פרזי (דהיינו שמקום מגוריו במשך השנה הוא במקום שאינו מוקף חומה מימי יהושע). כיוון שכבר שחייב במצוות פורים ביום שישי, מקרא מגילה, על הניסים, קריאה בתורה, סעודה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. (שהרי י”ד שהוא יום שישי הוא זמנו כיוון שהיה בעיר עד אחר הבוקר). אינו צריך לנהוג דיני שושן פורים (אלא אם כן עבר דירה ביום שישי לירושלים). וכן ינהגו גם בנים ובנות ירושלמים, הלומדים וגרים במשך השנה מחוץ לירושלים.
אך ירושלמי, שהיה בליל י”ד ובבוקרו בעיר, הרי הוא “פרוז בן יומו”, ונתחייב בכל מצוות הפורים ביום שישי, כבני העיר. אולם כיוון שהוא חוזר לירושלים ביום שישי וישהה בה בשבת שהוא “שושן פורים”, מתחייב בכל מצוות הפורים גם כירושלמי, שהרי כך דינו.

לסיכום: בן עיר שכבר יצא ידי חובתו ובא לשבות בירושלים, פטור מדיני פורים. בן כרך שהיה בעיר ונתחייב שם וקיים פורים דפרזות, כיוון שחוזר לכרך לקראת שבת שהיא שושן פורים, מתחייב בשאר מצוות הפורים בשבת, ויום ראשון כירושלמי.

מקורות: מגילה ד: טור שו”ע או”ח סימן תרפ”ח. משנה ברורה.