קורקינט בשבת

שאלה:

האם מותר לרכב על קורקינט בשבת?

תשובה:

ראשית נזכיר דיון הפוסקים לגבי אופנים, ונראה האם אותם דברים תקפים גם לגבי קורקינט.
השו”ע מביא לגבי יו”ט:
“אין יוצאין בכיסא, אחד האיש ואחד האישה, ואיש שהיו רבים צריכים לו מותר…”

הכוונה לכסא שאנשים נושאים אותו בידיהם ועליו יושב הנוסע. וסיבת האיסור, משום ‘עובדין דחול’, שנראה הדבר כזלזול ביו”ט. אמנם ברבים זקוקים לו מותר.
ובשבת לא הותר אפילו רבים זקוקים לו, משום הוצאה ברה”ר או כרמלית.
ומביא הנודע ביהודה ובעקבותיו הרב פעלים, החי בעיר שיש בה עירוב ואין איסור הוצאה אף ‘עובדין דחול’ לא שייך, ומותר לצאת בכסא כזה בין ביו”ט בין בשבת.
אמנם הרדב”ז חולק וסובר שאף בעיר מעורבת יש ‘עובדין דחול’.
הרב פעלים כאמור סובר שאין בעיה של ‘עובדין דחול’ ומכאן התיר ברב פעלים רכיבה באופנים בעיר שיש בה עירוב, רק הצריך שינפחו את הגלגלים קודם שבת, כי בשבת יש בזה משום תיקון כלי.
בכף החיים הביא דברי הרב פעלים, והביא את החולקים עליו ומשתי סיבות:
א. כיון שאין הכל בני תורה, שמא יצאו עם האופנים חוץ לעירוב.
ב. שמא יקרע הגלגל ויהא צורך לתקנו, ויבוא לעשות זאת בשבת.
וכתב שכן המנהג שאין לרכב עליהם בשבת.
ובציץ אליעזר הביא טעם נוסף לחלק בין כיסא שהוזכר בשו”ע ואופנים. שבכסא האדם עצמו נח, ועל כן יש מקום לאמור שאין בזה ‘עובדין דחול’, מה שאין כן באופנים שאינו שובת וגופו נע ונד.

והנה, כאשר אנו דנים בקורקינט נראה ששונה הוא מאופנים.
א. אינו מיועד לרכיבות ארוכות אלא בתוך העיר, ולכן לחוש שמא ייצא מחוץ לעיר הוא חשש רחוק.
ב. אין לו גלגלי אויר, ולכן אין חשש לפיצוץ הגלגל ותיקונו או לירידת האוויר וניפוח הגלגל.
אומנם מצד גופו של הרוכב הוא נע ונד, ויתכן ודומה לאופנים, אף ששם יש מקום לסברא זו יותר מקורקינט כיון שהנסיעה תלויה כל הזמן בתנועות רגליו, ואילו בקורקינט די בדחיפה כדי שיסע מרחק גדול יותר והנוסע נח על גביו.
לכן נראה שיש מקום להקל בקורקינט לעומת אופנים, ולהתיר רכיבה עליו.
אמנם יש מקום לאמור שבכל אופן יש בנסיעה זו משום ‘עובדין דחול’, ואולי מצד – ‘שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול’.

לסיכום:

נראה שיש להתיר רכיבה על קורקינט בשבת
אולם אין ראוי לעשות כן אלא לילדים פחות מגיל בר מצווה. ואף בזה לא לעסוק בכל השבת כולה, דבר שפוגע בצביונה המיוחד של שבת מנוחה.
ומי שהוא בר מצווה ורוכב על קורקינט להנאתו אין לגעור בו, אך כדאי לדבר עמו בדרכי נעם, שעדיף שימנע מנסיעה זו. וודאי שלא להגזים ולעסוק בכך זמן רב.

מקורות: או”ח סימן תקכ”ב סעיף ב’. נוב”י קמא או”ח סעיף י”א. כף החיים או”ח סימן ת”ד סק”ח. שמירת שבת כהלכתה פרק ט”ז,י”ז.