שתיה לפני תפילה

שאלה:

במחנה חייבים לשתות הרבה כדי לא להתייבש. מה עושים בשבת כשהתפילה ארוכה ועדיין לא היה קידוש?

תשובה:

אסרו חז”ל אכילה ושתיה קודם התפילה והסמיכו זאת לפסוק: “לא תאכלו על הדם”, דהיינו, אין לאכול קודם שיתפלל על דמו. ומי שאוכל ושותה קודם התפילה עליו נאמר: “ואותי השלכת אחרי גיוך” אל תקרי “גיוך” אלא “גיאך”, אמר הקב”ה לאחר שנתגאה זה קיבל עליו מלכות שמים.
אומנם הביאו הפוסקים ששתיית מים קודם התפילה מותרת כיוון שאין בשתיה זו גאווה. ואף בשבת מותר לשתות מים קודם התפילה בלא קידוש, כיוון שעדיין לא חלה חובת קידוש קודם שיתפלל.
בענין היתר שתיה, דנו הפוסקים בשתיית תה, קפה עם סוכר ועם חלב. שתיית תה וקפה הותרה, אך לגבי סוכר יש שסברו שמותר רק בלא סוכר כיוון ששתיה עם סוכר הינה גאווה. יש שאסרו המתקת המים, אך התירו נתינת קצת סוכר בפה לשם המתקה, שהרי הכוונה אינה אלא להמתיק ולא גאווה. שתיית קפה עם חלב, אסורה אליבא דהמשנה ברורה ובעל ערוך השולחן, אך לגבי סוכר נחלקו: המשנה ברורה אוסר המתקת המים ומתיר נתינת סוכר בפה ובעל ערוך השולחן מתיר אף המתקת המים.
לגבי משקאות קלים. בערוך השולחן מתיר שתיית מים עם לימון (לימונדה), כיוון שלדעתו אין הבדל בין מים עם לימון למים בלא לימון, ולכאורה על פי זה היה צריך להתיר גם שאר משקאות קלים כקוקה-קולה וכדומה.
אולם נראה שיש מקום לומר שתה עם סוכר, תפקיד הסוכר להטעים את המים, ובזה השוה בערוך השולחן תה ללימונדה. אך שאר משקאות אין כאן רק הטעמה אלא משקה אחר לגמרי מאשר מים, לא רק על ידי הסוכר והטעם הנוסף (עלי תה או לימון) אלא אף הגזתם של המים. או משקאות קלים כמיץ תפוזים (אפילו לא טבעי) שאינם מים עם טעם נוסף אלא נחשבים כמיץ ולא כמים. בכל מקרה, מובא ב”יביע אומר” לגר”ע יוסף שליט”א כי עדיף לומר קודם השתיה ברכות השחר ופסוק ראשון של שמע ישראל עם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שבזה יוצא ידי חובת תפילה מהתורה.
כל האמור הוא באדם רגיל. אך בשתיה לרפואה הדינים שונים ולא עסקנו בהם.

לסיכום:

שתיית מים מותרת קודם התפילה, ואפילו שתיית תה או קפה. ונראה שאף עם סוכר יהיה מותר אולם לא עם חלב. ולגבי שאר משקאות ראוי שלא לשתותם קודם התפילה. בכל מקרה יאמר קודם ברכות השחר ופסוק ראשון של שמע עם ברוך שם.
ולכן במחנה שיש צורך בשתיה מרובה, אין שום בעיה בשתיית מים קודם התפילה, ואפילו תה או קפה בלי חלב מותר.

מקורות: שו”ע או”ח סימן פ”ט סעיף ג’, משנה ברורה, ערוך השולחן, אישי ישראל (הלכות תפילה) פרק י”ג סעיף כ”ה.