מעשר כספים

שאלה:

האם יש חיוב להפריש ‘מעשר כספים’ מכספים שהתקבלו כמתנה לבר מצוה? ואם כן, האם אפשר לקנות בכסף זה ספרי קודש?

תשובה:

מצאנו נתינת מעשר כספים כבר אצל האבות:
“ר’ יהושע בן קרחה אומר, אברהם התחיל ראשון לעשר בעולם, לקח כל מעשר סדום ועמורה וכל מעשר לוט בן אחיו ונתן לשם בן נח, שנאמר (בראשית יד, כ) ‘ויתן לו מעשר מכל'” (פרקי דרבי אליעזר פכ”ז).

וכך אצל יצחק, ואף ביעקב על הפסוק “וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך” (בראשית כ”ח, י”ב) “מדרש יעקב תיקן להם לתת מער מן הממון” (דעת זקנים).
הרמב”ם כותב בלשון זו:
“בא העני ושאל די מחסורו ואין יד הנותן משגת, נותן לו כפי הגת ידו וכמה? עד חמישית נכסיו מצוה מן המובחר. ואחד מעשרה בנכסיו – בינוני. פחות מכאן – עין רעה. ולעולם לא ימנע עצמו משלישית השקל בשנה, וכל הנותן פחות מזה לא קיים מצוה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן צדקה לאחר”. וכן הביא בשלחן ערוך.

ונחלקו הפוסקים בדין “מעשר כספים”:
א. יש שסברו, שחיוב מעשר זה הוא מן התורה.
ב. יש שסברו שחיובו הוא מדרבנן.
ג. יש שסברו שאין זה אלא מנהג.

כיוון שרבו הדעות שחיוב זה אינו אלא מנהג ומידות חסידות, אפשר להקל כדעה זו, אך מי שנהג לתת מעשר כספים ג’ פעמים (ויש אומרים אפילו פעם אחת) הרי זה כנדר, וממילא אם ברצונו להפסיק מנהג זה צריך לעשות התרת נדרים ויש לפנות לרב לברר פרטי דינו. הטוב ביותר, לומר בפירוש לפני התחלת הפרשת מעשר כספים פעם ראשונה שעושה כן בלא נדר.
ולעניין קניית ספרים בכספי מעשר, באחרונים דנו האם אפשר לקנות ספרי קודש לשם לימוד, בכספי מעשר, ויש שהתירו על ידי שיכתוב על הספרים שהם מכספי מעשר, כדי שבניו ידעו זאת ולא יחזיקום כשלהם. אך יש שפקפקו בדבר שאם כן, בכל דבר מצוה נאמר כן, שיקנה אדם טלית, שופר וכדומה בכספי מעשר לזכות הרבים, וזה לא שמענו. ועוד, מה יעשה אם יבקשוהו לשים את הספרים בבית המדרש למען יוכלו הרבים ללמוד בהם?
ולכן עדיף שלא לקנות ספרים בכספי המעשר, ועדיף ליתנם לעניים ובפרט לעניים בני תורה.

לסיכום:

נתינת ‘מעשר כספים’ דבר חשוב היא, אולם אפשר להסתמך על הפוסקים שאינו דין תורה או דרבנן אלא מנהג.
ולכן מי שאין בידו לתת מעשר מכספו כיוון שיש לו בעיות פרנסה וכדומה לא ייתן, אך נער בר מצוה ראוי שייתן מהכספים שקבל במתנה מעשר כספים, אך יאמר שהוא עושה כן בלא נדר.
עדיף שבכסף זה לא יקנה לו ספרי קודש ויכתוב עליהם שנקנו מכספי מעשר, אלא ייתן הכסף לעניים (ומוטב לברר שראויים הם לקבל את הכסף ואינם מתחזים).

מקורות: רמב”ם מתנות עניים פ”ז ה”ה, שו”ע יו”ד סימן רמ”ט סע’ א’, ט”ז סק”א, ערוך השלחן סק”י, שו”ת ציץ אליעזר ח”ט ס”א, ספר מעשר כספים לרב אלברט.