משחק בכדור בשבת

שאלה:

כיצד יש להתייחס למשחקי כדור בשבת?

תשובה:

יש לדון בשאלתנו מכמה נקודות מבט:
א. עצם המשחק והריצה בשבת.
ב. האם מותר לשחק בכדור עצמו, או שמא יש חשש שיתקלקל, ויבוא לתקנו.
ג. האם כדור מותר בטלטול, או שהוא מוקצה.
ד. האם יש לחוש לעשיית חריץ בחול או לעקירת דשא.

נדון בנקודות אחת לאחת:
א. חז”ל דרשו מהפסוק (ישעיה נ”ח) “אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי…”, כי ההתנהגות בשבת צריכה להיות שונה מהתנהגות ביום חול. דבר זה כולל: לבוש, הליכה, דיבור וחפצים, ועל סמך זה נפסק בשו”ע, כי “אין לרוץ בשבת אלא אם כן הוא לדבר מצווה”. אמנם מביא השו”ע בהמשך, כי “בחורים המתענגים בקפיצתם ובמרוצתם – מותר”, ומעיר המשנה ברורה שבמקרה כזה מותר אפילו לכתחילה, כיוון שזה העונג שלהם. (וקראת לשבת עונג).
ב. הכדורים שבימינו, אין צריך לקושרם אחר הניפוח, וכמו כן, החשש שיתקלקלו ונוכל לתקנם – קטן הוא, ועל כן אין לאסור מסיבה זו משחקי כדור בשבת.
ג. בשו”ע פסק: “אסור לשחוק בשבת וביו”ט בכדור”, ואילו הרמ”א פסק: “ויש מתירים, ונהגו להקל”.
ולכן, הספרדים, הפוסקים כדעת השו”ע, אוסרים את הכדור משום מוקצה, אך כיוון שיש סוברים, שעל ידי הקצאת הכדור על ידי גדול בערב שבת, גם השו”ע יסבור שמותר. לכן, אם משחקים הילדים בכדור, אין למחות בהם. ולפי האשכנזים, שהולכים לרוב על פי הרמ”א, כל מה שעומד למשחק, נקרא כלי ואינו מוקצה.
ד. כאשר המשחק במקום מרוצף, מזופת או מצופה בחצץ, אין בעיה בעצם המשחק, אך במגרש המכוסה חול או דשא, יש לדון. בחול, יש בדבר גזירה משום השוואת גומות (שזו תולדת בונה), או משום חריצה בחול (שזו תולדת חורש).
בדשא, אם הוא קצוץ, אין הכרח שעל ידי ריצה על גביו ייתלש הדשא, ועל כן אין לחוש לתולדת קוצר.
אמנם בדשא גדול, יש לאסור, כיוון שבהכרח ייתלש הדשא על ידי ריצה.

לסיכום:

לנוהגים כספרדים – יש להימנע ממשחק בכדור (ואולי מכל משחק בצעצועים) בשבת, ילדים הפחותים מגיל בר מצווה אין למחות בידם אם הם משחקים.
לנוהגים כאשכנזים, מותר לשחק בכדור בשבת על מגרש מרוצף, מזופת, וגם במגרש המכוסה בדשא קצוץ.
בכל מקרה אין לשחק במשך הרבה זמן, שאין בדבר משום כבוד השבת, שנועדה בעיקרה למנוחה וללימוד.

מקורות: שבת קי”ג. שו”ע סימן ש”א סעי’ א-ב, סימן ש”ח סעיף מ”ה, סימן של”ו סעיף ג’, סימן של”ח סעיף ה. ילקוט יוסף שבת חלק ב’ סימן ש”ח סעיף ו’.