קריעת אותיות בשבת

שאלה:

האם מותר לקרוע בשבת שקית שכתובות עליה אותיות?

תשובה:

בשאלה זו יש בעצם שתי נקודות לבירור:
א. עצם הקריעה.
ב. קריעת האותיות.
לעצם הקריעה, יש בה קלקול בלבד וכל שהוא לצורך שבת באוכל נפש התירו. אך לא נאריך בדבר במקור וההסבר.
אך יש לדון לעצם קריעת האותיות האם יש בדבר משום מחיקה.
בין ל”ט המלאכות האסורות בשבת ישנה מלאכת מוחק, אולם מדין תורה אין מוחק אלא על מנת לכתוב, אך המוחק על מנת לקלקל אינו אסור מהתורה, אך חכמים אסרו בכל המקלקלים.
ולפי זה, קריעת שקית שכתובות עליה מלים אף שאין כאן מוחק על מנת לכתוב ולא על מנת לתקן, אלא קלקול בלבד, יש לומר שיהיה אסור מדרבנן.
אמנם יש לדון בדבר.
שהרי עצם הקריעה, מהתורה אסור רק קורע על מנת לתפור, אולם אסור ככל המקלקלין. ובכל אופן לצורך אוכל נפש הותרה הקריעה, ומדועאם כן, לא נאמר כן לגבי קריעת האותיות.
היו שכתבו כן לגבי אכילת עוגה שכתובות עליה אותיות שהרמ”א אסר, ודנו להתיר שהרי יש כאן מחיקה של קלקול ומותרת לצורך אכילה.
אך בשמירת שבת כהלכתה מביא בשם הגרש”ז אוירבך זצ”ל שסבר, שיש לחלק בין סותר לקורע שדומה לפצוח אגוז ואין כאן מלאכה כלל. ובין מוחק, שהמחיקה קיימת, ואמנם אינה אסורה רק מדרבנן אך עדיין תיאסר אפילו לצורך אכילה.
ובשו”ת הר צבי, הביא בשם הגרש”ז אוירבך זצ”ל הפוך, שאמנם מדרבנן אסרו אף מחיקה שלא על מנת לכתוב אך כל זה דווקא כשיש אפשרות לכתוב.
אך מוחק שלא על מנת לכתוב ולא תהא אפשרות לכתוב, כעישון סגריה ביו”ט שכתוב עליה אותיות, יהא מותר. והרב פרנק שם מפקפק על דבריו.

כאשר רוצים לקרוע את השקית בין האותיות.
מביא בשמירת שבת כהלכתה בשם הגרש”ז אוירבך זצ”ל שיש להתיר, ולא דומה לחותך בין אותיות שם ה’, כי שם צירוף האותיות גורם לשם, והפרדתם יש בהם מחיקת ה’. מה שאין כן במוחק בשבת, כל אות עומדת בפני עצמה ואין בה משום מוחק.

לסיכום:

יש להיזהר בקריעת שקית שכתובות עליה מלים, בשבת (בזמן שעצם הקריעה מותרת) שלא לקרוע את האותיות אך לקרוע בין האותיות מותר.

מקורות: רמב”ם שבת י”א, ט. מ”ב סימן ש”מ סקמ”א. שמירת שבת כהלכתה פרק ט’ סעיף י”ב, הערות מ”ז מ”ח. שו”ת הר צבי או”ח ח”א, טל הרים עמוד רפ”ג.